| וּבָתֵּי הַחֲצֵרִים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם חֹמָה סָבִיב |
| | מהם "בתי חצרים"? |
| | | רש"י |
| | | | ובתי החצרים. כתרגומו פצחיא עיירות פתוחות מאין חומה ויש הרבה בספר יהושע (יהושע יג) הערים וחצריהם. (בראשית כה) בחצריהם ובטירותם: |
| עַל שְׂדֵה הָאָרֶץ יֵחָשֵׁב |
| | פירוש. מדוע בתים אלו נחשבים כשדה? מהו הטעם של הזמנים השונים לגאולתם של הנכסים הנמכרים? |
| | | רש"י |
| | | | על שדה הארץ יחשב. הרי הן כשדות הנגאלים עד היובל ויוצאין ביובל לבעלים אם לא נגאלו: |
| | | רמב"ן |
| | | | [מובא בפירושו לפסוק כ"ט] ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה. בעבור שממכר ביתו של אדם קשה בעיניו מאד, ויבוש ממנו בעת שימכרנו, רצתה התורה שיגאלנו בתוך השנה הראשונה. ובעבור כי האדם לשדה נעבד, וממנו יצא לחם למחיתו, רצה שיצא השדה ביובל. אבל הבית, לאחר היאוש ששינה דירתו ועמד שנה בבית אחר לא יזיק לו, כי לא תמעט מחיתו אם יחלט. ובתי החצרים עשויים לשמירת השדות ולהיותם מושב לעובדי האדמה, ועל כן דינם כשדה הארץ: |
| | פירוש תיבת "על" כאן |
| | | אבן עזרה |
| | | | על שדה הארץ יחשב. כמו ויבואו האנשים על הנשים ופירושו עם: |
| גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ וּבַיֹּבֵל יֵצֵא: |
| | מה פסיקה זו מוסיפה, הרי נאמר שדינם של בתים אלו הם כמו דיני שדה? |
| | | רש"י |
| | | | גאלה תהיה לו. (ת"כ) מיד אם ירצה. ובזה יפה כחו מכח שדות שהשדות אין נגאלות עד שתי שנים: וביובל יצא. בחנם: |
| | מדוע כתוב "לו" בלשון יחיד? |
| | | אבן עזרה |
| | | | גאולה תהיה לו. לכל בית ובית כמו בנות צעדה עלי שור וכמו על בניה כי איננו: |
|