
 | כָּל אֵלֶּה חָבְרוּ |
|  | מהו הבנין הדקדוקי של "חברו" |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | חברו. מהבנין הקל: |
|  | מי נלחם נגד מי? |
| |  | ספורנו |
| | |  | [מובא בפירושו לפסוק א'] ויהי בימי אמרפל מלך שנער. שהיה מפרסם למלך גדול בדורו וגם אחרי כן. הנה בימיו קמו אריוך, כדרלעמר ותדעל ונלחמו עם ברע וחבריו, ואחר כך, [מכאן: פירושו לפסוק זה] כל אלה אמרפל ושתי הכתות שנלחמו. חברו אל עמק השדים. ועשו פשרה, ומאז, החמשה מלכים הנלחצים במלחמה |
 | אֶל עֵמֶק הַשִּׂדִּים |
|  | זיהוי |
| |  | רש"י |
| | |  | עמק השדים. כך שמו על שם שהיו בו שדות הרבה. ומדרשי אגדה יש הרבה: |
|  | פירוש "עמק" |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | ועמק. מושך עצמו ואחר עמו כמו אל באפך תוכיחני. וכן הוא עמק ים המלח: |
|  | מהיכן נובעת התיבה "השדים" |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | השדים. כמו ושדת אותם בשיד. ותשם בסד רגלי. כמו פת פתים: |
 | הוּא יָם הַמֶּלַח: |
|  | זיהוי |
| |  | רש"י |
| | |  | הוא ים המלח. לאחר זמן נמשך הים לתוכו ונעשה ים המלח ומדרש אגדה אומר שנתבקעו הצורים סביבותיו ונמשכו יאורים לתוכו: |
|