
 | וְעַל כָּל נַפְשֹׁת מֵת לֹא יָבֹא |
|  | מה נאסר כאן? |
| |  | רש"י |
| | |  | ועל כל נפשות מת. באהל המת: נפשת מת. (נזיר לח) להביא רביעית דם מן המת שמטמא באהל: |
| |  | רמב"ן |
| | |  | את ראשו לא יפרע וגו' ועל כל נפשות מת. נמשך לפניו עם "נפשות מת", יאמר שלא יפרע ולא יפרום על כל נפשות מת, ולא יבא עליו: |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | וטעם לא יבא. באהל או בבית ששם המת: |
|  | פירוש "נפשות מת" |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | ועל כל נפשות מת לא יבא. גוף מת והגוף חסר כי מת שם התאר וכן ועשיר יענה עזות ומאכלו בריאה תחסר שה: |
|  | רמז |
| |  | בעלי טורים |
| | |  | ועל כל נפשות מת וגו'. כל הפסוק האותיות של סופי תיבות כפולות, רמז לרביעית דם הבא משני מתים שמטמא: |
 | לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא: |
|  | מה פיסקה זו מוסיפה לאחר תחילת הפסוק? מה כלול בעניין זה? |
| |  | רש"י |
| | |  | לאביו ולאמו לא יטמא. (סנהדרין ד. ת"כ) לא בא אלא להתיר לו מת מצוה: |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | וטעם לאביו ולאמו. שהיא מצוה עליו לכבדם בחייהם ובמותם ואף כי לאחיו ולבנו: |
|  | מדוע הסדר בו הוזכרו האב והאם שונה בכהן הגדול מהסדר אצל הכהן? |
| |  | דעת זקנים מבעלי התוספות |
| | |  | [מובא בפירושו לפסוק ב'] ומאי שנא דכאן גבי כהן הדיוט מקדים אמו לאביו משום דגבי הדיוט כתיב יטמא הילכך לא מבעיא לאמו שהיא ודאי אלא אפילו לאביו שאינו ודאי יטמא. וגבי כהן גדול דכתיב לא יטמא קאמר לא מבעיא לאביו שאינו ודאי אלא אפילו לאמו שהיא ודאי לא יטמא: |
| |  | כלי יקר |
| | |  | [מובא בפירושו לפסוק ב'] לאמו ולאביו. כי אמו אינה מזרע אהרן זולת מצד שהיא כגוף בעלה על כן הקדים האם הדבר שהוא חידוש יותר, אבל בכהן גדול שאמר לא יטמא הקדים האב כי זה חידוש יותר מה שאינו מטמא לאביו שהוא מזרע אהרן. ואם נפשך לפרש זה דרך לא זו אף זו נוכל לומר שיותר קרוב לשמוע שיטמא לאמו כי נצטערה עליו הרבה בהריון ולידה וגידול מה שאין כן באב, על כן יהיו שני מקומות אלו הן יטמא האמור כאן, הן לא יטמא האמור בכ"ג, כולם דרך לא זו אף זו. ועוד שאמו יותר ודאית מן אביו כי שמא זינתה אמו עם אחר וזה אינו אביו ולפיכך יהיו שניהם בדרך לא זו אף זו, ועוד שניוול של האשה קשה מן ניוול האיש על כן הקדים אמו לומר לך שאם שניהם מוטלים לפניו חייב לטפל תחילה עם אמו אבל בכ"ג שנאמר לא יטמא הקדים האב בדרך לא זו אף זו וק"ל. |
|