| וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְּעֹנִי מוֹת יוּמָתוּ בָּאֶבֶן יִרְגְּמוּ אֹתָם דְּמֵיהֶם בָּם: |
| | פירוש "אוב", פירוש "ידעני". מהיכן נובעות תיבות אלו? מהם מעשיהם של האוב והידעני? |
| | | רש"י |
| | | | [מובא בפירושו לפרק י"ט פסוק ל"א] בעל אוב זה פיתום המדבר משחיו. וידעוני המכניס עצם חיה ששמה ידוע לתוך פיו והעצם מדבר: |
| | | אבן עזרה |
| | | | [מובא בפירושו לפרק י"ט פסוק ל"א] האבת. מגזרת וכאובות חדשים כי הם עיקר זאת האומנות: והידענים. מגזרת דעת שיבקשו לדעת העתידות |
| | | אור החיים |
| | | | [מובא בפירושו לפרק י"ט פסוק ל"א] ותיבת אובות לשון אבה על דרך אומרו (דברים כג) ולא אבה ה'. ורמז ידעוני הוא לומר שלא יחשוב יהיה ידוע אצלו, כי ידיעת הטמא מכרחת האדם להדבק בו כטבע השפל שחפץ להדבק בעליון וחושק: |
| | | רבינו בחיי |
| | | | [מובא בפירושו לשמות פרק כ"ב פסוק י"ז] וכבר הזכירו בספרי הכשפים כי ענין האוב אשה עומדת בקבר המת על מראשותיו והאיש מרגלותיו ונער באמצע והקשקוש בידו מצלצל ומקשקש בו, והנה זה הורגל בין האומות באותם הזמנים במאד מאד, ממנו נעתק במקומות שלהם ואין זה לאומה אחרת יצא להם מן השורש הזה שהוא שורש פורה ראש ולענה: |
| | מהו עניינו של פסוק זה כאן? מדוע הוזכרה כאן גם האשה? |
| | | אבן עזרה |
| | | | וטעם ואיש או אשה. בעבור שאמר על האובות לטמאה בהם אמר היו קדושים והמיתו אשר יטמא נפשו באוב ובידעוני כי עד כה לא הזכיר עונש פונה אל אוב בפרהסיא. וטעם להזכיר האשה כי זאת האומנות ביד הנשים יותר וכן מכשפה לא תחיה: |
| | | ספורנו |
| | | | ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעני. ומאחר שהיתה הכוונה בכל אלה לקדש את ישראל, הנה מי שיסור מזה באוב או ידעני, אשר ענינם כלו ברוח טמאה, על היפך כל המכון, ראוי שיסקל בלי ספק. |
| | מדוע כאן זהו חטא שעונשו מוות ובפסוק ו' חטא זה עונשו כרת? |
| | | רש"י |
| | | | כי יהיה בהם אוב וגו'. כאן נאמר בהם מיתה ולמעלה כרת. עדים והתראה בסקילה מזיד בלא התראה בהכרת ושגגתם חטאת וכן בכל חייבי מיתות שנאמר בהם כרת: |
| | מה חז"ל לומדים מהלשונות "באבן" ו- "דמיהם בם"? |
| | | רש"י |
| | | | [מובא בפירושו לפסוק ט'] דמיו בו. זו סקילה וכן כל מקום שנאמר דמיו בו דמיהם בם ולמדנו מאוב וידעוני שנאמר בהם באבן ירגמו אותם דמיהם בם. ופשוטו של מקרא כמו דמו בראשו אין נענש על מיתתו אלא הוא שהוא גרם לעצמו שיהרג: |
| | | רבינו בחיי |
| | | | [מובא בפירושו לבמדבר פרק י"ב פסוק י"ד] שלישית, מבנין אב וכתוב אחד, והוא שכתוב בחג המצות (שמות יב) אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם, שהתיר לנו הכתוב אוכל נפש בלבד בחג המצות ובשאר המועדים לא התיר אוכל נפש, ולכך אמרו רז"ל זה בנין אב לכל המועדים, ועוד ממה שכתוב (ויקרא כ) דמיו בו, ואמרו ז"ל כל מקום שנאמר דמיו בו דמיהם בם אינו אלא סקילה, דכתיב באוב וידעוני (שם) באבן ירגמו אותם דמיהם בם, אינו אלא סקילה, זהו בנין אב וכתוב אחד. |
| | ביאור לסמיכות הפסוקים |
| | | בעלי טורים |
| | | | ואבדיל אתכם מן העמים. וסמיך ליה ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעוני. כי אני הבדלתי אתכם מן העמים והשריתי שכינתי ביניכם ואינכם צריכין לאוב וידעוני כשאר אומות שאין עמהם נביא ולא יודע עד מה, ולכך צריכין לאוב וידעוני: |
|