| וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם אֲנִי יְקֹוָק מְקַדִּשְׁכֶם: |
| | פירוש לפסוק כהמשך לפסוק הקודם. מהו "מקדשכם"? מה הקשר בין איסורי עריות לבין קדושה? |
| | | אור החיים |
| | | | [מובא בפירושו לפסוק ז'] והתקדשתם והייתם קדושים. יצו ה' שיהיו נוטים אל בחינת הקדושה, ובזה הוא מבטיחם שיהיו במדריגת מלאכים הנקראים קדושים, דכתיב (דניאל ח) ויאמר אחד קדוש, והוא אומרו והייתם קדושים, ותמצא שאמרו ז"ל (במד"ר פ"כ) בפסוק כעת יאמר ליעקב וגו' כי המלאכים יהיו עומדים בשורה החיצונה וישראל בפנים ושואלים מלאכי אלהים לעם קדושו מה פעל אל, נמצאת אומר כי קדושיו במקום המלאכים הם ישראל. וחזר הכתוב ופירש הדבר שבו יתקדשו ואמר ושמרתם את חקותי, פירוש תשמרו מצות לא תעשה, ותקיימו מצות עשה בזה אני מקדשכם, כי על ידי זה שם הוי"ה מתגלה עליו ובזה מתקדש, וכמו מה שכתוב בזוהר (תיקונים ע) כי האבר שבו עושה מצוה שורה עליו שם הוי"ה הרמוז בתיבת מצוה: |
| | | ספורנו |
| | | | ושמרתם את חקתי ועשיתם אותם. ובזה האופן שתתקדשו בפרישה מן העריות תשמרו ותעשו לדורות. כי אם לא תתקדשו אתם ימרו גם הבנים בלי ספק בהיותם נולדים בחטא, כענין "הן בעון חוללתי" (תהלים נא, ז). אני ה' מקדשכם. כי אמנם מה שאסרתי בעריות הוא לקדשכם לעבודתי. |
| | ביאור לסמיכות הפסוקים |
| | | בעלי טורים |
| | | | אני ה' מקדשכם. סמיך אצל אביו ואמו כי ג' שותפין באדם. |
|