| וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן בְּאֵיל הָאָשָׁם לִפְנֵי יְקֹוָק עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא וְנִסְלַח לוֹ מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא: |
| | מה כלול בסליחה זו? מה בין שוגג לבין מזיד בעניין זה? |
| | | רש"י |
| | | | ונסלח לו מחטאתו אשר חטא. (גיטין לט. כריתות ט) לרבות את המזיד כשוגג: |
| | | אבן עזרה |
| | | | ונסלח לו. אפרשנו עוד: |
| | | רבינו בחיי |
| | | | [מובא בפירושו לבמדבר פרק ו' פסוק י"ט] בפתע פתאם. כמו (דניאל יב) אדמת עפר. והנה הוא מביא קרבן על המזיד כשוגג, וכן אמרו ז"ל בפרק ב' של כריתות ארבעה מביאין קרבן על המזיד כשוגג ואלו הן, נזיר ושבועת הפקדון ושבועת העדות ואשם שפחה חרופה שהיא לוקה והוא מביא קרבן. נאמר בנזיר בפתע שהוא שוגג, פתאם הוא מזיד, לפי שנאמר (משלי כב) ופתאים עברו ונענשו, עשה בו מזיד כשוגג. וכן שבועת העדות לא הזכיר בו הכתוב ונעלם, ובכולן הזכיר ונעלם ובשבועת העדות לא הזכיר ונעלם לחייב על המזיד כשוגג. שבועת הפקדון למד משבועת העדות בגזרה שוה דתחטא תחטא. הבא על שפחה הזכיר בו ונסלח לו (ויקרא יט) לעשות מזיד כשוגג, כלומר שנסלח לו בקרבן זה באיזה ענין שיהיה בין בשוגג בין במזיד: |
| | ביאור לסמיכות הפסוקים |
| | | בעלי טורים |
| | | | ונסלח לו מחטאתו אשר חטא. וסמיך ליה וכי תבאו אל הארץ. לומר כל הדר בא"י שרוי בלא עון: |
|