| וְכִפֶּר הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִמְשַׁח אֹתוֹ |
| | פירוש. מה הצורך בפסוק זה? |
| | | רש"י |
| | | | וכפר הכהן אשר ימשח וגו'. (ת"כ) כפרה זו של יום הכפורים אינה כשרה אלא בכהן גדול לפי שנאמרה כל הפרשה באהרן הוצרך לומר בכהן גדול הבא אחריו שיהא כמוהו: |
| | | רשב"ם |
| | | | וכפר הכהן אשר ימשח אותו. לפי שאמר בזאת יבא אהרן ואם אין אהרן תהיה עבודת יום הכפורים בכהן המשיח תחתיו: |
| | | אבן עזרה |
| | | | וכפר הכהן. שב עתה לפרש על כל מה שיכפר: |
| | מיהו אשר מושח את הכהן? |
| | | אבן עזרה |
| | | | אשר ימשח אותו. המושח בשמן המשחה אחר שמלא את ידו: |
| וַאֲשֶׁר יְמַלֵּא אֶת יָדוֹ לְכַהֵן תַּחַת אָבִיו וְלָבַשׁ אֶת בִּגְדֵי הַבָּד בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ: |
| | מה "מילוי היד" מוסיף על משיחת הכהן שהוזכרה בפיסקה הקודמת? מתי ייושם דבר זה בפועל? |
| | | רש"י |
| | | | ואשר ימלא את ידו. (ת"כ) אין לי אלא המשוח בשמן המשחה מרובה בגדים מנין ת"ל ואשר ימלא את ידו וגו' והם כל הכהנים גדולים שעמדו מיאשיהו ואילך שבימיו נגנזה צלוחית של שמן המשחה: |
| | | רמב"ן |
| | | | ואשר ימלא את ידו. שיכול אין לי אלא המשוח בשמן המשחה, מרובה בבגדים מנין, תלמוד לומר ואשר ימלא את ידו (ללבוש את הבגדים), והן כל הכהנים הגדולים שעמדו מיאשיהו ואילך, שבימיו נגנזה הצלוחית של שמן המשחה, לשון רש"י. ואין הכונה לרב, שלא יהא במקדש כהן גדול מרובה בבגדים אלא מיאשיהו ואילך, שהרי בגמרא (הוריות יג.) אמרו משוח בשמן המשחה ומרובה בבגדים איזה מהן קודם, ואמרו (מכות יא:) במיתת כולן הוא חוזר או במיתת אחד מהן הוא חוזר, שכולן נמצאים בזמן אחד. אבל בכל הזמנים אם נתרבה בבגדים כשר לעבודת יום הכפורים, שהרי לעולם מתקנין כהן אחר ביום הכפורים (יומא ב.), ואין מושחין אותו, ואם אירע פסול בכהן גדול משמש זה תחתיו, שהוא כשר ברבוי הבגדים בלא משיחה: |
| | | ספורנו |
| | | | ואשר ימלא את ידו.. ולבש. אף המרבה בגדים בלבד יכפר. |
| | מדוע כתוב "תחת אביו"? האם הכהונה הגדולה עוברת בירושה? |
| | | רש"י |
| | | | לכהן תחת אביו. (ת"כ) ללמד שאם בנו ממלא את מקומו הוא קודם לכל אדם: |
| | למי הכוונה? |
| | | אבן עזרה |
| | | | ולבש. הוא הלובש אלה בגדי קדש כי אחר לא ילבשם: |
| | | ספורנו |
| | | | ואשר ימלא את ידו.. ולבש. אף המרבה בגדים בלבד יכפר. |
|