| וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַמַּיִם בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ |
| | מתי על הכהן לרחוץ בעקבות החלפת בגדיו? כמה פעמים הוא עושה זאת? |
| | | רש"י |
| | | | ורחץ את בשרו וגו'. (יומא לב) למעלה למדנו מורחץ את בשרו ולבשם שכשהוא משנה מבגדי זהב לבגדי לבן טעון טבילה שבאותה טבילה פשט בגדי זהב שעבד בהן עבודת תמיד של שחר ולבש בגדי לבן לעבודת היום וכאן למדנו שכשהוא משנה מבגדי לבן לבגדי זהב טעון טבילה: |
| | | רמב"ן |
| | | | [עיין בפירושו לפסוק הקודם תחת הכותרת "מה אהרון עושה" וכו'] |
| | מהו "מקום קדוש" זה? |
| | | רש"י |
| | | | במקום קדוש. (ת"כ יומא שם) המקודש בקדושת עזרה והיא היתה בגג בית הפרוה וכן ד' טבילות הבאות חובה ליום. אבל הראשונה היתה בחיל: |
| | | אבן עזרה |
| | | | במקום קדוש. בחצר אהל מועד וסדין היו פורשין לו: |
| | סדר העבודות [ועיין בפסוק הקודם תחת הכותרת "מה אהרון עושה" וכו'] |
| | | ספורנו |
| | | | ורחץ את בשרו. אחר שסמך על השעיר המשתלח. ועשה את עלתו. אחר שכפר בעדו בחטאתו (פסוק ז) ובעד העם בשתי חטאות (פסוקים ט, טו, כא), שגם שעיר המשתלח נקרא "חטאת", כאמרו "שני שעירי עזים לחטאת" (פסוק ה). ושניהם יקדמו לעלת העם, כמשפט כל חטאת שקודמת בכל מקום לעלה, כמו שבא בקבלה. וכפר בעדו ובעד העם. כפרת הרהורי הלב הראויה לנקיי כפים וברי לבב, וזה בעלה. |
| וְלָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו וְיָצָא |
| | מהם "בגדיו"? |
| | | רש"י |
| | | | ולבש את בגדיו. שמנה בגדים שהוא עובד בהן כל ימות השנה: |
| | | רמב"ן |
| | | | [מובא בפירושו לפסוק כ"ג] (...) ולבש את בגדיו הידועים לו שבהם יעבוד כל השנה (...) |
| | | אבן עזרה |
| | | | בגדיו. שמשמש בהן בכל יום ויש אומרים שהם הנזכרים והעד שלא נכתב ולבש בגדים אחרים: |
| | מהיכן הוא יוצא ולאן? |
| | | רש"י |
| | | | ויצא. מן ההיכל אל החצר שמזבח העולה שם: |
| וְעָשָׂה אֶת עֹלָתוֹ וְאֶת עֹלַת הָעָם וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד הָעָם: |
| | פירוש |
| | | רש"י |
| | | | ועשה את עולתו. איל לעולה האמורה למעלה בזאת יבא אהרן וגו': ואת עלת העם. (יומא עג) ואיל לעולה האמור למעלה ומאת עדת בני ישראל וגו': |
| | | אבן עזרה |
| | | | עלתו. הוא האיל ואיל העם ופר העם ושבעה כבשיהם כי כן כתוב: |
|