| וְאֶת הַבַּיִת יַקְצִעַ מִבַּיִת סָבִיב |
| | פירוש "יקצע". איך מתבצע עניין זה? |
| | | רש"י |
| | | | יקצע. דריצי"ר בלע"ז ובלשון משנה יש הרבה: (...) בת"כ נדרש כן שיקלוף הטיח שסביב אבני הנגע: |
| | | רשב"ם |
| | | | יקציע. יקליף כמו יעשהו במקצעות. ובתלמוד המקצע מכולן טפח: |
| | | אבן עזרה |
| | | | ואת הבית יקציע. מגזרת מקצעות וכן מר ואהלות קציעות וטעמו פצולות ויש אומרים שיפצלו המקצוע ואין זה נכון כי כבר פשה הנגע בבית רק יקציע כל הבית: |
| | מדוע תיבת "יקצע" כאן כתובה בלשון יחיד? |
| | | רבינו בחיי |
| | | | [מובא בפירושו לפסוק ל"ז] ומה שבא לשון הפרשה בלשון רבים וחלצו את האבנים והשליכו ושרפו ולקחו והביאו, לפי שהוא ושכנו שניהם חייבים בהוצאה ושותפים בבנין, כי על זה אמרו אוי לרשע ואוי לשכנו. אבל אחרי כן חזר לדבר בלשון יחיד יקציע את הבית, וכן יקח וטח, לבאר שהוא לבדו מי שהנגע בכותלו חייב בהוצאות ההקצעה שהוא הקלוף, ולקיחת העפר לטיט ובטיחה: |
| | פירוש "מבית" |
| | | רש"י |
| | | | מבית. (ת"כ) מבפנים: |
| | | אבן עזרה |
| | | | וטעם מבית. מבפנים: |
| | פירוש "סביב". מסיב למה יש להקציע? איך מבתצע עניין זה? |
| | | רש"י |
| | | | סביב. סביבות הנגע. בת"כ נדרש כן שיקלוף הטיח שסביב אבני הנגע: |
| וְשָׁפְכוּ אֶת הֶעָפָר אֲשֶׁר הִקְצוּ אֶל מִחוּץ לָעִיר אֶל מָקוֹם טָמֵא: |
| | פירוש "הקצו". מהו הבנין הדקדוקי של תיבה זו? מה בין "להקצות" לבין "להקציע"? |
| | | רש"י |
| | | | הקצו. ל' קצה אשר קצעו בקצוע הנגע סביב: |
| | | רשב"ם |
| | | | אשר הקצו. הקצות את הבית מהטופי פעל הה"א הוא. מן קצה יאמר הקצו. וי"ל שפתרונו לשון קיצוע מדכתיב אחרי הקצות את הבית נמצא שהקיצוע קרוי הקצות שהרי הלשון כתוב למעלה ואת הבית יקציע: |
| | | אבן עזרה |
| | | | הקצו. מגזרת קצה כי קצתו ההוה למעלה הסירו לבדו: |
|