והעלה. את העולה. הוא הכבש

ואת המנחה. מנחת נסכים של בהמה:

והעלה. את העולה. הוא הכבש ומנחתו שהוא עשרון ויש אומרים שכל המנחה יקריב לעולה ובתחלה האשם שהוא החמור:

[מובא בפירושו לפסוק י"ח] והנה אמר הכתוב באשם "וכפר", וחזר ואמר (בפסוק הבא) בחטאת "וכפר על המטהר מטומאתו", ואמר עוד בעולה ובמנחה (בפסוק כ) "וכפר עליו הכהן וטהר", ולא ידענו מה ענין הכפרות הללו כולן. אולי האשם יכפר על מעלו אשר מעל קודם נגעו, והחטאת על חטאו אשר חטא בימי הנגע, אולי בצערו נתן תפלה לאלהים, וזה טעם "מטומאתו". והעולה והמנחה יהיו לו כופר נפש שיזכה ליטהר ולשוב אל אהלו, ולכך אמר "וכפר עליו הכהן וטהר": ובת"כ (שם ג יג) ועשה הכהן את החטאת וכפר, מה תלמוד לומר, לפי שנאמר והעלה הכהן את העולה ואת המנחה המזבחה, יכול יהו כולן מעכבים אותו, ת"ל ועשה הכהן את החטאת וכפר, מלמד שכפרה תלויה בחטאת. ויתכן כי "וכפר עליו הכהן וטהר", רמז לכל הנעשה בו, כי גם הצפרים יבואו לכפרה ולטהרה, כי כן אמר בנגע הבית (להלן פסוק נג) וכפר על הבית וטהר:

וטהר. אז יהיה טהור ככל הטהורים:

וכפר עליו הכהן וטהר. לקדשים ולביאת מקדש, כאמרם ז"ל: הביא כפרתו, אוכל בקדשים (נגעים פי"ד משנה ג).