| אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה יִקַּח אֹתָהּ וְאֶת עֵץ הָאֶרֶז וְאֶת שְׁנִי הַתּוֹלַעַת וְאֶת הָאֵזֹב |
| | מדוע תיבת "אותה" מפרידה את הציפור מיתר הדברים שהכהן לוקח? |
| | | רש"י |
| | | | את הצפור החיה יקח אותה. מלמד שאינו אוגדה עמהם אלא מפרישה לעצמה אבל העץ והאזוב כרוכין יחד בלשון הזהורית כענין שנאמר ואת עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזוב קיחה אחת לשלשתן יכול כשם שאינה בכלל אגודה כן לא תהא בכלל טבילה ת"ל וטבל אותם ואת הצפור החיה החזיר את הצפור לכלל טבילה: |
| וְטָבַל אוֹתָם וְאֵת הַצִּפֹּר הַחַיָּה בְּדַם הַצִּפֹּר הַשְּׁחֻטָה |
| | מה כלול בתיבת "אותם"? האם בטבילה יש הפרדה בין הציפור לבין יתר הדברים? |
| | | רש"י |
| | | | את הצפור החיה יקח אותה. מלמד שאינו אוגדה עמהם אלא מפרישה לעצמה אבל העץ והאזוב כרוכין יחד בלשון הזהורית כענין שנאמר ואת עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזוב קיחה אחת לשלשתן יכול כשם שאינה בכלל אגודה כן לא תהא בכלל טבילה ת"ל וטבל אותם ואת הצפור החיה החזיר את הצפור לכלל טבילה: |
| | | אבן עזרה |
| | | | וטבל אותם. הארז והשני והאזוב: |
| | ביאור לעניינה של טבילה זו |
| | | רבינו בחיי |
| | | | [מובא בפירושו לפסוק ז'] ועוד ירמוז על פני השדה הכוונה לפורחות השדה, כי הצפור החיה טבולה בדם הצפור השחוטה היה משלח לפורחות השדה, והם כת המשחיתים למטה ממדרגת שר המדבר המקבל שוחד ביום הכפורים, והיא נושאת עונות המצורע כענין השעיר המשתלח לעזאזל המדברה, ולא היה רשאי לשלחה לא למדבר ולא לים, וזהו שדרשו רז"ל בתורת כהנים על פני השדה שלא יעמוד ביפו וישלחנה לים שלא יעמוד בגבת וישלחנה למדבר: |
| עַל הַמַּיִם הַחַיִּים: |
| | באיזה מים מדובר? |
| | | רשב"ם |
| | | | על המים. שהדם מעורב עמם: |
| | ביאור לכל הפרשה בדרך של רמז לגלות וגאולה |
| | | אור החיים |
| | | | [עיין בפירושו לפסוק ט' תחת כותרת "ביאור לכל הפרשה בדרך" וכו'] |
|