| וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר: |
| | מדוע התורה מזכירה כאן גם את אהרון? |
| | | רמב"ן |
| | | | אל משה ואל אהרן. בעבור כי על פי הכהן יהיה כל ריב וכל נגע, (דברים כא ה) היה הדבור גם אל אהרן. או למשה שיאמר לאהרן, על דעת רבותינו (ריש מכילתא). |
| | | אבן עזרה |
| | | | וידבר ה' אל משה ואל אהרן. וטעם אהרן. כי על פיו יהיו כל נגעי אדם מי שיטהר ומי שיטמא: |
| | מדוע לא כתוב שיש לצוות את בני ישראל את הדברים הללו? |
| | | רמב"ן |
| | | | ולא אמר בכאן "דבר אל בני ישראל", כי הכהנים בראותם הטמאים יכריחום להסגר ולהטהר. ואמר בפרשת הטהרה (להלן יד א ב) אל משה לאמר זאת תהיה תורת המצורע, כי אין צריך להזהיר ישראל בטהרה, וגם לא לכהן להקריב הקרבנות, כי ברצון יעשו כן. ובפרשת הזב אמר (שם טו ב) דברו אל בני ישראל ואמרתם אליהם, בעבור שהוא דבר סתר ואין מכיר בו, יזהירם שיודיע כל אחד חליו לכהן: |
|