| וְכָל כְּלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר יִפֹּל מֵהֶם אֶל תּוֹכוֹ |
| | מה ההבדל בין כלי חרס לבין הכלים שהוזכרו בפסוק הקודם? |
| | | רש"י |
| | | | אל תוכו. אין כלי חרס מטמא אלא מאוירו (חולין כד): |
| | פירוש "מהם" כאן |
| | | אבן עזרה |
| | | | אשר יפול מהם אל תוכו. מאחד מהם כמו ויקבר בערי גלעד: |
| כֹּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ יִטְמָא |
| | מה הדין של כלי זה לאחר שנפל הטומאה אל תוכו? |
| | | רש"י |
| | | | כל אשר בתוכו יטמא. הכלי חוזר ומטמא מה שבאוירו (ס"א צ"ל בתוכו): |
| וְאֹתוֹ תִשְׁבֹּרוּ: |
| | מדוע לא ניתן לטבול כלי זה לטהרתו? |
| | | רש"י |
| | | | ואותו תשבורו. (ת"כ) למד שאין לו טהרה במקוה: |
| | מדוע אות בי"ת של "תשברו" מנקודת חולם ולא שוא? |
| | | רבינו בחיי |
| | | | [מובא בפירושו לפרק ו' פסוק כ"א] ומה שאמר ישבר ולא אמר תשבר כמו שאמר תכבס, לפי שלשון שבירה ענינו שישבור הכלי שנים ושלשה שברים כדי שלא יצלח למלאכה ההיא שהיה ראוי תחלה, ואלו אמר תשבר היה מתבאר מזה לשוברו שברים קטנים יותר מדאי עד שלא יוכל אדם להשתמש באחד מחלקי השברים לשום דבר בעולם כגון (תהלים מח) תשבר אניות תרשיש, (שופטים ז) וישברו הכדים, ולא בא הכתוב לומר אלא שישברנו שבירה קלה שיתבטל הכלי מתשמישו הראוי. וזהו שכתוב כל אשר בתוכו יטמא ואותו תשבורו, ולא אמר תשברו, וכמו שאמרו רז"ל נשברו טהרו כלומר שכבר יצא מתורת כלי ומותר להשתמש באחד מחלקיו, וכן (שמות יב) ועצם לא תשברו בו, אפילו שבירה קלה, שכן דרך בני חורין שלא להתעסק בעצמות. |
|