| אַךְ אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל שֶׁרֶץ הָעוֹף הַהֹלֵךְ עַל אַרְבַּע אֲשֶׁר לא לוֹ כְרָעַיִם מִמַּעַל לְרַגְלָיו לְנַתֵּר בָּהֵן עַל הָאָרֶץ: |
| | פירוש "ההולך על ארבע" |
| | | רש"י |
| | | | על ארבע. על ד' רגלים: |
| | | רשב"ם |
| | | | ההולך על ארבע. כעין דבורים: |
| | עיון בקרי וכתיב של פסוק זה |
| | | אבן עזרה |
| | | | אשר לא כרעים. העיקר להיות לו עם וי"ו: |
| | פירוש "לנתר". איפה מחוברים כרעים אלו לגופו? מה הוא עושה איתם? |
| | | רש"י |
| | | | ממעל לרגליו. סמוך לצוארו יש לו כמין שתי רגלים לבד ד' רגליו וכשרוצה לעוף ולקפוץ מן הארץ מתחזק באותן שני כרעים ופורח |
| | | רשב"ם |
| | | | לנתר. כתרגום ויתר גוים. כמו וינתר. כמו ויפל מן נפל: |
| | | אבן עזרה |
| | | | לנתר. אין לו אח והמתרגם אמר לקפצא בהון כמו מקפץ וטעם דולג ואמת תרגם: |
| | האם יש לנו יכולת לזהות מינים אלו? מה מותר לנו לאכול ע"פ פסוק זה? |
| | | רש"י |
| | | | ויש מהן הרבה כאותן שקורין לגנושט"א אבל אין אנו בקיאין בהן שארבעה סימני טהרה נאמרו בהם ארבע רגלים וד' כנפים וקרסולין אלו כרעים הכתובים כאן וכנפיו חופין את רובו. וכל סימנים הללו מצויין באותן שבינותינו אבל יש שראשן ארוך ויש שאין להם זנב וצריך שיהא שמו חגב ובזה אין אנו יודעים להבדיל ביניהם: |
| | | רשב"ם |
| | | | ההולך על ארבע. כעין דבורים: |
| | | אור החיים |
| | | | אשר לו כרעים. כבר הארכתי בחיבורי על טור ויורה דעה (סי' פה) שהעיקר כפירש"י בזה שצריך שיהיו לו כרעים הארוכים סמוכים לצוארו. והטועים להתירה כי אין מין זה בנמצא, אף אני השיבותי אותו גם אין מצויים אלא מין א' מהד' שהם שמנה אשר רשם ה' בטהרה (חולין סה.), גם אינם מצויים לפנינו מינים הטמאים שאין להם הכרעים בדרך זה, והם הרבים, למה שקדם לנו (שם סג) כי לא ימנה הכתוב אלא המועטים, וכאן מנה הטהורים אם כן הטמאים הם המרובין, ומעתה אין ראיה ממה שאין מצוי מין זה לומר שאיננו בעולם שהרי יש מינים הרבה ודאי ואינם מצויים כל עיקר אצלנו, לכן כל ירא וחרד ירא ויפחד לבל יושיט ידו לשקץ זה, וימחה בשולחי יד. והנה מיום שנשמעו דברי במערב ופירשו מהם הרבים לא נגע ה' עוד במכה זו ולא נראו זה יותר מי"ב שנה, כי תורה ומעשים טובים כתריס בפני הפורענות: |
|