| וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת בְּנֵי אַהֲרֹן וַיַּלְבִּשֵׁם כֻּתֳּנֹת וַיַּחְגֹּר אֹתָם אַבְנֵט וַיַּחֲבֹשׁ לָהֶם מִגְבָּעוֹת |
| | מדוע כתוב שוב שמשה קירב את בני אהרון? |
| | | אבן עזרה |
| | | | ויקרב משה את בני אהרן. פעם שנית בעבור שארכו הדברים או טעמו כאשר הקריב משה את בני אהרן הלבישם כתנות. |
| | מהו הבנין הדקדוקי של "וילבישם"? |
| | | אבן עזרה |
| | | | ומלת וילבישם יוצאה לשנים פועלים: |
| | פירוש "ויחבש" |
| | | רש"י |
| | | | ויחבש. לשון קשירה: |
| כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֶת מֹשֶׁה: |
| | מה כלול בפיסקה זו מעבר לנאמר עד כה? |
| | | רמב"ן |
| | | | [מובא בפירושו לפסוק י"ב] ולא הזכיר בכאן משיחת בניו, כי בידוע שעשה להם כאשר עשה לאביהם, כאשר נצטווה (שמות מ טו) ומשחת אותם כאשר משחת את אביהם, וכלל זה במה שאמר בבנים (להלן פסוק יג) כאשר צוה ה' את משה: והנראה בעיני, כי לא היתה משיחת הבנים ביציקת שמן על ראשם, כי לא נאמר זה אלא באהרן, ויצקת על ראשו ומשחת אותו (שמות כט ז), ולא הזכיר שם משיחת הבנים כלל, שלא היתה ביציקה כמוהו: ויתכן שלא היתה בבנים משיחה זולתי ההזאות שהזה משמן המשחה על בניו ועל בגדיהם. וכן תראה בפרשת, וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אותם (שם פסוק א), שצוה למשוח האב, ולקחת את שמן המשחה ויצקת על ראשו, ולא צוה למשוח הבנים כלל, לא ביציקה ולא במשיחה. אבל בפרשת הקמת המשכן (שם מ טו) אומר ומשחת אותם כאשר משחת את אביהם, שלא הזכיר שם הזאות כלל. וכן בפרשת השמן (שם ל ל) . ולא הוזכרו משיחה והזאות בבנים במקום אחד, לכך אני אומר שלא עשה בהם אלא אחת מהן, והן ההזאות: |
|