| אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא בָּהּ |
| | פירוש "או" כאן. מה פירוש הפסוק? |
| | | רש"י |
| | | | או הודע. כמו אם הודע הדבר. הרבה או יש משמשין בלשון אם ואם במקום או וכן (שמות כא) או נודע כי שור נגח הוא: |
| | | רשב"ם |
| | | | או הודע. כמו אם הודע. כך רגילין לפרש. ואני אומר או הודע על ידי אחרים: |
| | | אור החיים |
| | | | או הודע אומרו או, לצד שקדם ואמר ואשם, ואמרו ז"ל (תו"כ) מלמד שמביא אשם תלוי אם נסתפק, לזה אמר או הודע פירוש אם הודע אליו ודאי: |
| | | רבינו בחיי |
| | | | או הודע אליו שעורו והודע, או שיאמר וידע חטאתו. וכמוהו (משלי ל) זרזיר מתנים האו תיש, כאלו אמר זרזיר מתנים ותיש, כן דעת המפרשים: |
| | מה אירע לנשיא? מהיכן נודע לנשיא שהוא חטא? |
| | | רש"י |
| | | | הודע אליו. כשחטא היה סבור שהוא היתר ולאחר מכן נודע לו שאיסור היה: |
| | | אבן עזרה |
| | | | או הודע אליו. אחז הכתוב דרך קצרה כמו לכהן והטעם שידע הנשיא מעצמו שחטא או הודיעו אדם אחר שראהו. |
| | | רמב"ן |
| | | | (...) וטעם או הודע אליו, על האשם, יאמר, כשיעשה אחת מכל מצות ה' אשר לא תעשנה ואשם להיות עליו עונש, או יודע אליו ויתכפר לו בקרבן. והטעם, או יהיה אשם או יביא קרבן ויתכפר לו: |
| | | רשב"ם |
| | | | או הודע. כמו אם הודע. כך רגילין לפרש. ואני אומר או הודע על ידי אחרים: |
| | | ספורנו |
| | | | או הודע אליו. על ידי אחרים. |
| | מהו הבנין הדקדוקי של "הודע"? |
| | | אבן עזרה |
| | | | דקדוק הודע אליו פועל עבר כמו והצר לך ויחסר המודיע כמו אשר ילדה אותה ללוי ויאמר רבי משה הכהן כי הוא מהבנין שלא נקרא שם פועלו כי החולם והשורק יתחלפו והוא על משקל ויוסף הורד מצרימה |
| | | ספורנו |
| | | | והחול"ם במלת "הודע" הוא בו תמורת השרו"ק. ואמר על עם הארץ |
| | מדוע בנשיא וביחיד כתוב "או הודע", ובכהן ובציבור לא כתוב כך? |
| | | דעת זקנים מבעלי התוספות |
| | | | או הודע אליו. כתיב כאן ביחיד ובנשיא חוטא וי"מ אותו כמו אם הודע אבל הרב בכור שור ז"ל כתב לפי שנשיא ויחיד מביאין אשם תלוי דכתיב בנשיא ועשה אחת מכל מצות ה' אלהיו כלומר שאין יודע אלא ה' אלהיו שהוא ספק ואשם מביא אשם תלוי או הודע אליו אז מביא חטאת וכן אתה דורשו גבי יחיד דכתיב ביה ממצות ה' וראיה מתורת כהנים דדריש ואשם מלמד שמביא אשם תלוי אבל צבור וכהן משיח אין מביאין אשם תלוי צבור דכתיב הכא נפש אחת תחטא דמשמע אחת ולא צבור כהן משיח דכתיב ביה לאשמת העם כהן משיח כצבור הלכך לא כתיב בהו או הודע: |
| | מה בין "הודע" שכתוב כאן, לבין "נודעה" שבחטאת הקהל? |
| | | רבינו בחיי |
| | | | אמנם מה שהוצרך לומר הודע בה"א ולהוסיף מלת או, מפני שקרבן חטאת לה"א אחרונה שבשם, ולכך אמר שעירת עזים תמימה נקבה, והה"א מביאה עליו יסורים להודיע אליו חטאתו כדי שיזכור ויביא קרבנו, ולפי שהיא מן וא"ו והוא"ו מן ה"א לכך הוצרך לומר או, כי בזה יהיה ריח ניחוח לה', והמשכיל יבין: |
| וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ שְׂעִיר עִזִּים זָכָר תָּמִים: |
| | מדוע כתוב כאן שוב "קרבנו"? |
| | | בעלי טורים |
| | | | את קרבנו. נאמר בקרבן נשיא רבוי לומר שיביא קרבן שמן וגדול, לפי שבכל יום אוכל פטומות, ולא יהא שלחנו מלא ושלחן רבו ריקם. |
| | מדוע כתוב "שעיר" ולא רק "עז"? |
| | | בעלי טורים |
| | | | בעז כתיב שעיר עזים זכר. שעירת עזים נקבה (פסוק כח). לפי שאין בשמו חילוק לזכר ולנקבה שהכל נקרא עז לכך צריך לפרש זכר או נקבה, אבל כבש יש חילוק בשמו - כבש לזכר כבשה לנקבה: |
| | עיון בפרטי חטאתו של הנשיא |
| | | אבן עזרה |
| | | | והנשיא יקריב שעיר מטעם זרזיר מתנים או תיש כפירוש הגאון בספר משלי והוא זכר למעלת הנשיא רק לא יובא את דמה לפנים מהקדש והכהנים יאכלו חטאת הנשיא לכפר בעדו כי כן כתוב ולא יאכל הכהן הגדול חטאתו: |
|