| כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הָעֲבֹדָה: |
| | מדוע כתוב שוב שהכל נעשה "ככל אשר צוה ה'"? (ועיי' בפסוק א') |
| | | אור החיים |
| | | | ככל אשר צוה ה'. וחזר לומר פעם ב' דבר זה וגם בסמוך פעם ג', אולי כי לצד שחטאו בעגל במחשבה ובדיבור ובמעשה וכמו שפירשתי שם ובבחינת כל אחת כפרו בכל התורה כולה, אשר על כן בתיקון היו שלשתם יחד, הנדבה הוא המעשה, המחשבה היא בחינת החכמה שבמלאכה, הדיבור הוא שהיו אומרים בשעת מעשה לשם מצות ה' כמו שפירשתי בקודם, וכנגד שלשתם אמר הכתוב שעשו כאשר צוה ה' את משה כי תקנו שלש הדרגות הרע: |
| | | ספורנו |
| | | | ככל אשר צוה ה' את משה כן עשו בני ישראל את כל העבדה. כסדר ש"צוה ה' את משה" אחר כך בהקמת המשכן. |
| | מדוע כתוב כאן "עבודה" ולא "מלאכה"? |
| | | רמב"ן |
| | | | וטעם כן עשו בני ישראל את כל העבודה. כל מלאכת המשכן, ויקראנה עבודה לומר כי עשו אותה לעבודת השם הנכבד, כענין ועבדתם את ה' אלהיכם (לעיל כג כה), ואותו תעבודו (דברים יג ה). ויתכן שיאמר בכאן כל העבודה על הכלים, כלשון שאמר (לעיל פסוק מ) את כל כלי עבודת המשכן, והזכיר תחלה הכלים לאמר כי אפילו בכלים נזהרו ועשו כמצוה בהם, ואחרי כן הזכיר וירא משה את כל המלאכה: |
| | | רבינו בחיי |
| | | | כן עשו בני ישראל את כל העבודה. היה לומר את כל המלאכה, אבל הכתוב קרא למלאכת המשכן עבודה שעשו אותה לעבודת הש"י, כענין שכתוב (שמות כג) ועבדתם את ה' אלהיכם וכתיב (דברים יג) ואותו תעבודו: |
| | | כלי יקר |
| | | | [עיין בפירושו לפסוק מ"ג] |
|