| וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ |
| | מי הם הדוברים? מה בין דיבור זה לבין הדיבור בפסוק הבא? |
| | | רש"י |
| | | | איש אל רעהו. אומה לאומה מצרים לכוש וכוש לפוט ופוט לכנען: |
| | | ספורנו |
| | | | הבה נלבנה לבנים. לבנות בתים וגדרות צאן, וזאת היתה עצת פרטי ההמון בזה, כאמרו "ויאמרו איש אל רעהו". [מובא בפירושו לפסוק ד'] ויאמרו הבה נבנה לנו עיר. זאת היתה עצת שרי הדור להמליך את נמרוד על כל המין האנושי. |
| הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים |
| | מהי מטרתם |
| | | ספורנו |
| | | | הבה נלבנה לבנים. לבנות בתים וגדרות צאן, וזאת היתה עצת פרטי ההמון בזה, כאמרו "ויאמרו איש אל רעהו". |
| | פירוש "הבה" |
| | | רש"י |
| | | | הבה. הזמינו עצמכם. כל הבה לשון הזמנה הוא שמכינים עצמן ומתחברים למלאכה או לעצה או למשא. הבה הזמינו אפקרליי"ר בלע"ז (בערייטען צוריכטען): |
| | מהו הבנין הדקדוקי של "נלבנה"? |
| | | אבן עזרה |
| | | | נלבנה. מגזרת לבנים ואע"פ שהחבור עם מ"ם לשון נקבות הן כמו נשים ופלגשים. |
| | האם לא היו אבנים, שצריכים הם ללבן לבנים? |
| | | רש"י |
| | | | לבנים. שאין אבנים בבבל שהיא בקעה: |
| וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה |
| | מהי פעולה זו? |
| | | רש"י |
| | | | ונשרפה לשרפה. כך עושין הלבנים שקורים טוול"ש (ציגעל דאכשטיינע בלע"ז) שורפים אותם בכבשן: |
| | | אבן עזרה |
| | | | והנה שרפו הלבנים עד שעמדו וזהו הבנין התקיף שלא ימס במים ולא באש: |
| וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר: |
| | פירוש. מה הם החומרים הללו? |
| | | רש"י |
| | | | לחמר. לטוח הקיר: |
| | | אבן עזרה |
| | | | ותהי להם הלבנה לאבן. תחת אבן: והחמר. תחת טיט ופירשו כמשמעו בלשון ישמעאל. |
| | מה היה עניינם של אנשי דור הפלגה? (ועיין בפסוק א' תחת הכותרת "הקדמות לכל הפרשה") |
| | | אבן עזרה |
| | | | ואלה בוני המגדל לא היו טפשים שיחשבו לעלות אל השמים גם לא פחדו מהמבול כי נח ובניו שנשבע להם השם שם היו וכלם היו סרים אל משמעתם כי בניהם היו. והנה הכתוב גלה חפצם וסוף דעתם לבנות עיר גדולה למושבם ולבנות מגדל גבוה להיות להם לאות ולשם ולתהלה לדעת מקום העיר להולכים חוצה כרועי המקנה גם יעמד שמם אחריהם כל ימי המגדל וזהו שאמר הכתוב ונעשה לנו שם: |
|