| וְכִפֶּר אַהֲרֹן עַל קַרְנֹתָיו אַחַת בַּשָּׁנָה |
| | פירוש "וכפר" |
| | | רש"י |
| | | | וכפר אהרן. מתן דמים: |
| | מתי אהרון עושה זאת? |
| | | רש"י |
| | | | אחת בשנה. ביום הכפורים. הוא שנא' באחרי מות (ויקרא טז) ויצא אל המזבח אשר לפני ה' וכפר עליו: |
| | | רשב"ם |
| | | | אחת בשנה. ביום הכפורים כדכתיב באחרי מות ויצא אל המזבח אשר לפני ה' וגו' אבל בכל השנה כולה לא היו עליו דמים אלא קטרת: |
| | | אבן עזרה |
| | | | וכפר אחת בשנה. בעשור לחדש השביעי. |
| | מה מיוחד ביום זה, שביום זה עליו לעשות זאת? |
| | | כלי יקר |
| | | | וכפר אהרן על קרנותיו אחת בשנה. לכפר על מה שנאמר (תהלים עה ו) אל תרימו למרום קרנכם כמבואר למעלה במזבח הנחושת, אחת בשנה וגו'. כי בעצם היום ההוא נעשה האדם נקי כמלאכי השרת מן החטא, והנשמה תחזור לטהרתה כימי עולם וכשנים קדמוניות, והמשכיל ישמע ויוסיף לקח. |
| | מדוע אהרון הוזכר כאן? האם לכהן הדיוט אסור לעשות מצוה זו? |
| | | רמב"ן |
| | | | [מובא בפירושו לפסוק ז'] והקטיר עליו אהרן. אין המצוה הזו בכהן גדול בלבד, אלא היא אף בכהנים הדיוטים כדין הדלקת הנרות שבצדה (בפסוק הבא) שאמר ג"כ ובהעלות אהרן את הנרות, ואינה בכ"ג בלבד כמו שאמר למעלה (כז כא) יערוך אותו אהרן ובניו. ולא ידעתי למה הזכיר אהרן בשניהם ולא אמר הכהן, ואולי מפני שיטת הכתוב למטה וכפר אהרן על קרנותיו (להלן פסוק י) שהוא באהרן בלבד. או שירמוז שאהרן יתחיל בקטרת ובנרות. וכן אמר בסוף אמור אל הכהנים (ויקרא כד ג) יערוך אותו אהרן ולא הזכיר בניו, בעבור שהוא יתחיל בה. והזכיר שם חקת עולם במצוה: |
| מִדַּם חַטַּאת הַכִּפֻּרִים אַחַת בַּשָּׁנָה יְכַפֵּר עָלָיו לְדֹרֹתֵיכֶם |
| | מהי חטאת הכפורים? מדוע הוזכרו רק אלו? |
| | | רש"י |
| | | | חטאת הכפרים. הם פר ושעיר של יום הכפורים המכפרים על טומאת מקדש וקדשיו: |
| | | אבן עזרה |
| | | | וטעם כפורים. על דם הפר ודם השעיר וזה חיוב כל שנה. ואין צורך להזכיר דם פר המשיח או הציבור בחטאם. כי אינם תמיד רק לפרקים מעטים: |
| קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַיקֹוָק: |
| | פירוש. במה מתבטאת קדושה זו? |
| | | רש"י |
| | | | קדש קדשים. המזבח מקודש לדברים הללו בלבד ולא לעבודה אחרת: |
|