
 | וַיָּסַר אֵת אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו וַיְנַהֲגֵהוּ בִּכְבֵדֻת |
|  | פירוש. מדוע נפגעו כאן דווקא המרכבות של המצרים? |
| |  | רש"י |
| | |  | ויסר את אופן מרכבותיו. מכח האש נשרפו הגלגלים והמרכבות נגררות והיושבים בהם נעים ואבריהן מתפרקין: |
| |  | רשב"ם |
| | |  | ויסר את אופן מרכבותיו. כשראו מצרים שנתהממו היו טורחים את אופני העגלות להטותם אחריהם כדי לנוס ולברוח אחור ולא יכלו אלא היו מנהגים ומטים אותם לפנות לאחור ובכבדות ובקושי גדול כי היו העגלות והרכב מרובות זו לפני זו. ולמה היו עושי' כך לפי שאמרו מצרים אנוסה מפני ישראל כי ה' נלחם עתה בנו במצרים: |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | ויש אומרים כי טעם ויסר את אופן מרכבותיו שהתירו קשר האופן מהסוסים לברוח להיותם קלים ומהומת השם הכתובה למעלה נפלה עליהם ועל סוסיהם ולא יכלו לנהגם רק בכבדות. |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | ויסר את אופן מרכבותיו. על דרך הפשט כיון שהשקיף בהם בעמוד אש השורף כל עץ שבכלי מלחמתם ועמוד ענן שהיה מלחלח הקרקע היו המרכבות נשמטות וסר כחם לגמרי: וע"ד השכל אופן שם לגלגל שנאמר (יחזקאל י יג) ואופנים להם ענינו גלגלים (שם א) והנה אופן אחד בארץ תרגום יונתן גלגלא, ויאמר הכתוב כי הגלגל שממנו כח מרכבותיו הסירו מגבורתו וכחו, וכיון שהסיר אופן מרכבותיו למעלה וינהגהו בכבדות למטה, וכן דרשו רז"ל אין אומה נופלת עד שתפול שרה תחלה, והגלגל הזה הוא גלגל מאדים שבו היו המצריים ראוים לנצח ולהתגבר לולא ה' שהיה לנו ונלחם לישראל, וכח הגלגל הוא סמא"ל ומלת אפ"ן הוא חסר וא"ו כחשבונו והרי לך שם הכח והגלגל רמוזים בכתוב, ולא שהיה המזל שר של מצרים כי שר מצרים היה עזא והזכירו בשם מצרים למעלה והנה מצרים נוסע אחריהם, כי הכח הדבק באומה יקרא על שם האומה כלשון (בראשית יב) והכנעני אז בארץ וכמו שבארתי שם: |
| |  | ספורנו |
| | |  | ויסר את אפן. בעמוד האש. בכבדת. מכח הטיט. |
|  | מהו הבנין הדקדוקי של "ויסר"? |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | ויסר. מהבנין הכבד הנוסף. והיה לו להיותו ויסר בפתח קטן תחת סמ"ך. וכבר הזכרתי דקדוקו. (...) ואחרים אמרו כי הוא מגזרת סורר. שרצה ההולך לפניהם להפוך המרכבה: |
|  | מידה כנגד מידה בכבדות זו |
| |  | רש"י |
| | |  | וינהגהו בכבדות. בהנהגה שהיא כבדה וקשה להם במדה שמדדו ויכבד לבו הוא ועבדיו (לעיל ט) אף כאן וינהגהו בכבדות: |
| |  | בעלי טורים |
| | |  | וינהגהו בכבדות. על שאמר תכבד העבודה (לעיל ה, ט): |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | [מובא בפירושו לפרק ה' פסוק ט'] תכבד העבדה. נענשו על זה מדה כנגד מדה כמה שכתוב (שמות יד) וינהגהו בכבדות, וכן בלשון לכו קחו לכם תבן נענשו כמו שכתוב (שם) ויולך ה' את הים וגו', וכן בלשון ויפץ העם נענשו כמה שכתוב (ירמיה יח) כרוח קדים אפיצם כי נפזרו בים, וכן לקושש קש לתבן נענשו כמו שכתוב (שמות טו) יאכלמו כקש, |
 | וַיֹּאמֶר מִצְרַיִם אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל |
|  | האם המצרים אכן נסו מפני ישראל? |
| |  | רשב"ם |
| | |  | ויסר את אופן מרכבותיו. כשראו מצרים שנתהממו היו טורחים את אופני העגלות להטותם אחריהם כדי לנוס ולברוח אחור ולא יכלו אלא היו מנהגים ומטים אותם לפנות לאחור ובכבדות ובקושי גדול כי היו העגלות והרכב מרובות זו לפני זו. ולמה היו עושי' כך לפי שאמרו מצרים אנוסה מפני ישראל כי ה' נלחם עתה בנו במצרים: |
|  | מה הקשר בין פיסקה זו לכל הפסוק? |
| |  | ספורנו |
| | |  | כי ה' נלחם להם. ובנוסנו לא ילחם בנו עוד. |
 | כִּי יְקֹוָק נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם: |
|  | פירוש "להם" ופירוש "במצרים" כאן – הרי הם נמצאים על הים ולא במצרים? |
| |  | רש"י |
| | |  | נלחם להם במצרים. במצריים. ד"א במצרים בארץ מצרים. שכשם שאלו לוקים על הים כך לוקים אותם שנשארו במצרים: |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | נלחם להם במצרים. בעבורם. |
|  | איזו נבואה התקיימה כאן? |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | והתברר דבר השם שאמר וידעו מצרים כי אני יי' לפני מותם: |
|