| וַיִּסָּכְרוּ מַעְיְנֹת תְּהוֹם וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמָיִם |
| | מהו הבנין הדקדוקי של "ויסכרו"? |
| | | אבן עזרה |
| | | | ויסכרו. כמו ויסגרו ואין הכ"ף מתחלפת בגימ"ל רק הם שתי מלות והטעם אחד כי לא יתחלפו חוץ מאותיות יהו"א וסמ"ך בשי"ן: |
| | בתחילת המבול כתוב ש"כל" המעיינות נפתחו (ז-יא). מדוע בסוף המבול לא כתוב "כל"? |
| | | רש"י |
| | | | ויסכרו מעינות. כשנפתחו כתיב כל מעינות וכאן אין כתיב כל לפי שנשתיירו מהם אותן שיש בהם צורך לעולם כגון חמי טבריא וכיוצא בהן: |
| וַיִּכָּלֵא הַגֶּשֶׁם מִן הַשָּׁמָיִם: |
| | פירוש |
| | | רש"י |
| | | | ויכלא. וימנע כמו (תהלים מ) לא תכלא רחמיך (בראשית כג) לא יכלה ממך: |
| | | אבן עזרה |
| | | | ויכלא הגשם. נכלא בתוך האוצר: |
| | | רמב"ן |
| | | | [מובא בפירושו לפסוק ד'] וטעם ויכלא הגשם מן השמים. שלא ירד עוד גשם עד צאתם מן התיבה, כי היו השמים ברוח הזה כברזל ולא הורידו טל ומטר כלל, וייבש האויר וחרבו המים, כי גשם המבול כבר כלה מיום הארבעים: |
| | מה הקשר בין שני חלקי הפסוק? |
| | | אור החיים |
| | | | ויסכרו מעיינות וגו'. רמז הכתוב דרך הגשמים ותגבורתם כי כשהמים יורדים למטה בהכרח המים התחתונים עולים כנגדם ולא ימצא זה בלא זה והוא שאמר הכתוב ויסכרו וגו' ויכלא הגשם כי ב' מימות אלו משמשים כאחד, וכן הוא בדבריהם ז"ל (תענית כה:) אין טיפה יורדת מלמעלה אלא אם כן טפיים עולים כנגדה מלמטה וכו': |
|