
 | וְיָרְדוּ כָל עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי וְהִשְׁתַּחֲווּ לִי לֵאמֹר |
|  | האם אכן משה מתכוון שלא פרעה בעצמו אלא עבדיו ישתחוו לו? |
| |  | רש"י |
| | |  | וירדו כל עבדיך. חלק כבוד למלכות שהרי בסוף ירד פרעה בעצמו אליו בלילה ואמר קומו צאו מתוך עמי ולא אמר לו משה מתחלה וירדת אלי והשתחוית לי (זבחים קב): |
| |  | רשב"ם |
| | |  | וירדו כל עבדיך. דרך כבוד אמר לו שהרי בשעת מעשה ויקם פרעה לילה ויקרא למשה ולאהרן לילה. וכל זה אמר לו משה לקיים מה שאמר לו לא אוסיף עוד ראות פניך. אתה ועבדיך תבואו אלי: |
| |  | אור החיים |
| | |  | והנה הגם שלא אמר משה אלא וירדו כל עבדיך נתכוון לומר גם עליו כי הוא בעצמו יקום לילה אלא שדבר דרך כבוד: |
| |  | רש"י |
| | |  | [מובא בפירושו לבראשית פרק מ"ח פסוק ב'] ויתחזק ישראל. אמר אע"פ שהוא בני מלך הוא אחלק לו כבוד מכאן שחולקין כבוד למלכות . וכן משה חלק כבוד למלכות וירדו כל עבדיך אלה אלי (שמות יא) וכן אליהו וישנס מתניו וגו' (מ"א יח): |
|  | מהיכן ידע משה שעליו לשנות את לשונו כדי לנהוג כבוד בפרעה? |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | [מובא בפירושו לפרק ו' פסוק י"ג] ויצום אל בני ישראל. שישאו טרחם ומשאם ושלא יכעסו עליהם ושלא יקללו אותם, ואל פרעה מלך מצרים, שיהיו נוהגים כבוד במלך, וכמו שדרשו רז"ל פן יפגעך לא נאמר אלא (שם ה) פן יפגענו חלקו כבוד למלכות, וכן משה רבינו ע"ה נהג עמו כבוד שנאמר (שם יא) וירדו כל עבדיך אלה אלי ולא אמר וירדת: |
|  | מדוע משה מתאר בפני פרעה מה יקרה בעתיד? |
| |  | רשב"ם |
| | |  | וירדו כל עבדיך. דרך כבוד אמר לו שהרי בשעת מעשה ויקם פרעה לילה ויקרא למשה ולאהרן לילה. וכל זה אמר לו משה לקיים מה שאמר לו לא אוסיף עוד ראות פניך. אתה ועבדיך תבואו אלי: |
|  | האם עבדי פרעה יעשו זאת על דעת עצמם? |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | וירדו. והשתחוו לי לאמר. על פיך: |
|  | מדוע משה מבטיח כאן שכל עבדי פרעה אלו לא ימותו במכת בכורות? |
| |  | אור החיים |
| | |  | וירדו כל עבדיך וגו'. כאן הבטיח כי עבדיו אלו יחיו ולא ימות מהם אחד במכת בכורות. ואולי שהיו כולם פשוטים ואין בכור ביניהם וידע בידיעת נביא. או הגם שהיו ביניהם בכורות אף על פי כן הוציאם מכלל המכה, והטעם לא לצד צדקותם אלא לצד שביזהו פרעה הרשע בפניהם ודבר אליו כדבר הנבל אל תוסף ראות וגו' כי ביום וגו' לזה צריך גם הוא להתבזות בפניהם כדין המבייש חבירו בפני רבים שצריך לפייסו בפניהם, ותמצא שהקפיד משה על הדבר דכתיב ויצא מעם פרעה בחרי אף. |
|  | מה פירוש "לאמר" כאן? מדוע לא כתוב "ויאמרו לי"? |
| |  | אור החיים |
| | |  | והשתחוו לי לאמר. טעם שלא אמר בפירוש ויאמרו לי, נתכוון לומר כי אמצעות ההשתחויה עצמה יגיד כי כוונתם לאמר צא אתה כיון שהוא אדון עליהם אם כן האדון יעשה חפצו ואין עליו שלטון. עוד ירצה כי להיות כי מנהג המלכים כשיבא אדם לדבר אליהם דבר ישתחוו לפניו ומזה ידע המלך כי הם חפצים לדבר עמו, כי אין מהמוסר לדבר לפני מלך גדול בלא שאלת רשיון גם אין דרך כבוד לשאול רשות לזה ישתחוה ובזה ידע המלך כי חפץ דבר ויאמר אליו דבר, והוא שאמר והשתחוו לי לאמר פירוש שההשתחויה היא להגיד שרוצים לאמר והאמירה צא אתה וגו'. והגם שלא הזכיר הכתוב פרט זה באותה הלילה, קצר ואמר גדולה מהאמור כאן שפרעה עצמו קם לילה וגו': |
|  | איך התקיימה נבואה זו? |
| |  | רמב"ן |
| | |  | [מובא בפירושו לפרק י"ב פסוק ל"א] ויקרא למשה ולאהרן לילה. מגיד שהיה מחזר על פתחי העיר וצועק היכן משה שרוי, היכן אהרן שרוי. לשון רש"י. והיה זה כי משה ואהרן לנו במצרים בלילה ההוא, לקיים דבריו שאמר (לעיל יא ח) וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר. |
 | צֵא אַתָּה וְכָל הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ |
|  | פירוש. פירוש "אשר ברגליך" |
| |  | רש"י |
| | |  | אשר ברגליך. ההולכים אחר עצתך והלוכך: |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | וכל העם אשר ברגליך. שהם ברשותך שאוליכם אל המקום שארצה כמו ויעל ברגליו. |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | צא אתה וכל העם אשר ברגליך. יאמר אין אני וישראל יוצאים מרשותך עד שתשלחנו אתה בעצמך ותצוה אותנו בכך ואחרי כן אצא. |
 | וְאַחֲרֵי כֵן אֵצֵא |
|  | האם התכוון משה שיצא לבדו? |
| |  | רש"י |
| | |  | ואחרי כן אצא. עם כל העם מארצך. |
|  | האם התכוון משה שיצא מיד לאחר שיאמרו לו כך? |
| |  | ספורנו |
| | |  | ואחרי כן אצא. לא אצא מיד כשתבקשו מלפני שאצא אלא "אחרי כן", כי אמתין עד הבקר. |
|  | סגולתו של פסוק זה |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | והנה בכאן נשתלחו ישראל והותרו ממאסרם בכח עליון ועל כן יוצא מן הכתוב הזה השם הידוע לאשה המקשה ללדת וכחו עצום לפתוח מוסרות הולד שהוא אסור בבית האסורים להוציאו ממסגר לאויר העולם כדי שיזכה לתורה כי האדם לעמל התורה יולד כשם שישראל יצאו ממאסרם לקבל התורה בחודש השלישי, והשם הזה ידוע הוא לבעלי השמות ומפורסם בנקודו ואמר ר' עקיבא קו"ף זה הקב"ה והבן זה: |
 | וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה בָּחֳרִי אָף: |
|  | פירוש |
| |  | רש"י |
| | |  | ויצא מעם פרעה. כשגמר דבריו יצא מלפניו: |
|  | מדוע כעס משה? |
| |  | רש"י |
| | |  | בחרי אף. על שאמר לו אל תוסף ראות פני: |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | והנה בעבור שאמר לו אל תוסף ראות פני יצא בחרי אף: |
| |  | אור החיים |
| | |  | וירדו כל עבדיך וגו'. כאן הבטיח כי עבדיו אלו יחיו ולא ימות מהם אחד במכת בכורות. ואולי שהיו כולם פשוטים ואין בכור ביניהם וידע בידיעת נביא. או הגם שהיו ביניהם בכורות אף על פי כן הוציאם מכלל המכה, והטעם לא לצד צדקותם אלא לצד שביזהו פרעה הרשע בפניהם ודבר אליו כדבר הנבל אל תוסף ראות וגו' כי ביום וגו' לזה צריך גם הוא להתבזות בפניהם כדין המבייש חבירו בפני רבים שצריך לפייסו בפניהם, ותמצא שהקפיד משה על הדבר דכתיב ויצא מעם פרעה בחרי אף. |
|