| וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם |
| | מהיכן התגברו המים? |
| | | רש"י |
| | | | ויגברו. מאליהן: |
| | פירוש לשורש גב"ר |
| | | רמב"ן |
| | | | וטעם ויגברו המים. והמים גברו. שנתרבו מאד, כי לרבוי הגדול יקרא הלשון גבורה, וכן ופשעיהם כי יתגברו (איוב לו ט), רבו מאד, גבר חסדו על יראיו (תהלים קג יא), גדל, וכן ואם בגבורות שמונים שנה (שם צ י), ברבוי גדול: ויתכן כי טעם "ויגברו", שהיו באים בשטף ועוקרים האילנות ומפילים הבנינים, כי לכח יקראו גבורה, בעבור כי הגבורה בכח, וכן גם גברו חיל (איוב כא ז), והגביר ברית לרבים שבוע אחד (דניאל ט כז), יעמידנו בחוזק. ולשון חכמים (תענית ב.) גבורת גשמים, מפני שיורדין בגבורה. ואפשר שיהיה מזה ואם בגבורות שמונים שנה, שאם היו עצמותיו וגופו חזקים והוא בעל כח יחיה שמונים. ואם כן יהיה פירוש גברו על הארץ שהיו בגבורתם כלם אף על ההרים הגבוהים ושוטפים אותם: |
| וַיִּרְבּוּ מְאֹד עַל הָאָרֶץ וַתֵּלֶךְ הַתֵּבָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם: |
| | מהיכן הכח שעשה כך לתיבה? |
| | | ספורנו |
| | | | ותלך התבה. בדחית התגברת הבאה מלמטה. |
|