
 | וַיִּקְחוּ אֶת פִּיחַ הַכִּבְשָׁן וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי פַרְעֹה וַיִּזְרֹק אֹתוֹ מֹשֶׁה הַשָּׁמָיְמָה |
|  | האם גם משה וגם אהרון לקחו מלא חפניהם? |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | ויקחו את פיח הכבשן. מלא חפניהם כאשר הזכיר. ומשה זרק הכל. |
 | וַיְהִי שְׁחִין אֲבַעְבֻּעֹת פֹּרֵחַ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה: |
|  | מהו סדר הופעת המכה הזו? |
| |  | רמב"ן |
| | |  | [מובא בפירושו לפסוק ט'] והיה לאבק על כל ארץ מצרים. על דעת רבותינו (שמו"ר י ו) היה מן הפיח ההוא אבק יורד על כל ארץ מצרים, והיה האבק ההוא כשיורד על האדם ועל הבהמה בכל ארץ מצרים מעלה בהן שחין ואבעבועות, כי היה חם שורף, ואולי היה הרוח מכניס אבק גם בבתים ואין ניצל ממנו, ונכון הוא. וכן ירד פעמים רבות בימי הבצורת כדמות אבק ברדת הטל, וכתיב (דברים כח כד) יתן ה' את מטר ארצך אבק ועפר. וכן יתכן לומר על דרך הפשט כי פירוש והיה לאבק, שיהיה האבק אשר יעשה מן הפיח במקומו נותן שחין על כל ארץ מצרים, שהלקה את האויר לעשות כן וגזרת עליון היא: |
|  | אילו בהמות נשארו בידי המצרים לאחר מכת הדבר, ומתו מהשחין? (ועיין פסוק ו') |
| |  | רש"י |
| | |  | באדם ובבהמה. וא"ת מאין היו להם הבהמות והלא כבר נאמר וימת כל מקנה מצרים אלא לא נגזרה גזרה אלא על אותן שבשדות בלבד שנאמר במקנך אשר בשדה והירא את דבר ה' הניס את מקנהו אל הבתים. וכן שנויה במכילתא אצל ויקח שש מאות רכב בחור (שמות יד): |
|  | מדוע הוזכרו כאן שוב החרטומים? |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | יתכן שהחרטומים לא לקו במכת הצפרדעים והערוב בעבור חכמתם בקשו דרך בחכמת התולדות להרויח להם מעט ועתה נבערה חכמתם על כן הזכיר זה. |
|  | מדוע פרעה לא ביקש את הסרת המכה? |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | ובעבור שלא עמדה המכה הרבה לא בקש פרעה שיעתירו |
|  | מה ידוע לנו על אורכה של כל מכה ומכה? |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | ובעבור שהמכה הראשונה עמדה ז' ימים. לא נלמוד ממנה על דרך הפשט שככה עמדה כל מכה. ועוד כי אחר הכתוב נרדוף. וידוע כי מכת הדבר היתה שעה אחת ומכת החשך ג' ימים. על כן אין לנו דרך לדעת באיזו חדש בא משה והחלו המכות. רק אם היתה קבלה ביד חכמינו הקדושים קבלנו ושמענו: |
|