
 | וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם לְהוֹצִיא אֶת הַכִּנִּים |
|  | היות והחרטומים לא הצליחו להוציא את הכינים - על מה נופלת לשון "ויעשו כן"? פירוש "להוציא". מה הם ניסו לעשות? האם יש אמת במעשיהם? |
| |  | רש"י |
| | |  | להוציא את הכנים. לבראותם (נ"א ולהוציאם) ממקום אחר: |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | ויעשו כן. שהכו עפר הארץ: להוציא את הכנים. טעמו להולידם מהארץ כמעשה אהרן ולא יכלו: |
| |  | רמב"ן |
| | |  | ויעשו כן החרטומים בלטיהם להוציא את הכנים. אמר ויעשו כן, שהכו בעפר הארץ ואמרו השבעת השדים ועשו לטיהם כאשר עשו בשאר פעמים להוציא את הכנים ולא יכולו. ויתכן שילמד "ויעשו כן" שעשו כהוגן דברים מוציאים את הכנים ולא הצליחו מעשיהם בפעם הזאת. כי חכמי החרטומים יודעים היו מה בכח ידם לעשות, וכבר נסו כן מעשיהם פעמים אחרות: |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | ויעשו כן החרטומים בלטיהם להוציא את הכנים. הזכיר ויעשו כן כי כן הכו הארץ ואמרו השבעת השדים כמנהגן בשאר המכות וזה כדי להוציא את הכנים ולא יכולו וזהו יורה כי מה שהזכיר למעלה ויעשו כן החרטומים באות התנין ובמכת הדם שהכל עשייה מזוייפת והכל דמיון, ואין להבין ויעשו כן שעשו, והכתוב הזה מעיד עליהם כן, שהרי אומר ולא יכלו. |
|  | מהו המעמד של החרטומים לאורך התהליך? מדוע לא כתוב כאן חרטומי מצרים, כמו שכתוב עד כה? |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | ומה שהזכירם למעלה בשם חרטומי מצרים ויזכירם עתה בשם חרטומים סתם, יתכן לפרש כי לפי שהיו החרטומים חכמים גדולים בעיני מצרים הזכירם הכתוב למעלה שני פעמים בשם הידיעה באות התנין ובמכת הדם הוא שכתוב באות התנין, חרטומי מצרים בלהטיהם, ובמכת הדם. חרטומי מצרים בלטיהם, והגיד בזה חכמתם שהיא חכמת הכשפים וחכמת השדים ולכך הזכירם כן ב' פעמים בשם הידיעה והכבוד כי היו ידועים ואנשי השם בחכמות ההם, ואחר כך במכת הצפרדעים נתמעטה חכמתם ומעלתם אצל מצרים ואבדו השם ההוא וקראם הכתוב חרטומים סתם לא חרטומי מצרים כבתחלה וזהו שאמר ויעשו כן החרטומים בלטיהם ויעלו את הצפרדעים, ואחר כן במכת הכנים בטלה חכמתם ונתמעטה מעלתם יותר ויותר כשהוצרכו להודות על כרחם אצבע אלהים היא אמרו כי היא מכה מאת ה' יתעלה הזכירם בחסרון השם ובחסרון היכולת הוא שאמר ויעשו כן החרטומים בלטיהם להוציא את הכנים ולא יכלו, החרטמים כתיב, וממכת הכנים ואילך נאבדו מן הכתוב ולא נזכרו בשם חרטומי מצרים ולא חרטומים סתם (בחסרון השם וחסרון היכולת) הוא שכתוב במכת השחין ולא יכלו החרטומים לעמוד לפני משה כי נתביישו ולא יכלו להציל את עצמם: |
 | וְלֹא יָכֹלוּ |
|  | מדוע לא יכלו החרטומים להוציא את הכינים? |
| |  | רש"י |
| | |  | ולא יכלו. שאין השד שולט על בריה פחותה מכשעורה: |
| |  | דעת זקנים מבעלי התוספות |
| | |  | להוציא את הכנים. מדרש לפי שהכנים מפסיקין בין רגלי החרטומים ובין הקרקע ואין מכשפות תועיל אלא כשרגלי המכשף מגיע לארץ כדאיתא במעשה דשמעון בן שטח שהבחורים הגביהו הכשפניות מן הקרקע. |
| |  | ספורנו |
| | |  | ולא יכלו. מבלי אין לאל ידם להמציא דבר מתנועע באמת. |
 | וַתְּהִי הַכִּנָּם בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה: |
|  | מה פיסקה זו מלמדת מעבר לנאמר עד כה? |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | וטעם להזכיר ותהי הכנם פעם אחרת. כי גם היא היתה בחרטומים: |
|  | חלוקה פנימית של המכות |
| |  | דעת זקנים מבעלי התוספות |
| | |  | ושלשה מן המכות באו על יד אהרן דצ"ך לקו בארץ. בא"ח על ידי משה שהיו מן השמים שהיה שליט בשמים ובארץ ושלשה ע"י הקב"ה ושחין בא ע"י שלשתן: |
|