
 | וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאֹר תָּמוּת וּבָאַשׁ הַיְאֹר |
|  | פירוש "הדגה" |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | והדגה. שם מין כולל לכל שורץ במים: |
|  | מהם עצמתה והיקפה של מכת הדם? |
| |  | דעת זקנים מבעלי התוספות |
| | |  | ובאש. לפי שאילו לא היה נבאש לא היו נמנעין מלשתות הימנו כי אע"פ שמראיתו דם טעמו היה מים שמא היו שותין כמו שאומות העולם אוכלין עתה לפיכך הדגה תמות כדי שיבאש היאור. וכן משמע כדכתיב לקמן. וקשה לי א"כ למה נקראת המכה כי אם על שם הדם ולא על שם ההבאשה נ"ל לפי שההבאשה אינה נכרת והדם ניכר: |
| |  | ספורנו |
| | |  | והדגה אשר ביאר תמות. לא תשאר בו צורת המים עם מראית הדם, אבל תהיה בו צורת הדם בעצמותו ובמראיתו ולפיכך תמות הדגה. |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | [מובא בפירושו לפסוק י"ז] הנה אנכי מכה במטה אשר בידי. הנה אנכי בגזרתי למדך שנהפכו המים לדם במראה, בטעם, ובריח. במראה שנאמר ויך את המים אשר ביאור לעיני פרעה ולעיני עבדיו כי ראו כן בעיניהם, בטעם שנאמר והדגה אשר ביאור מתה הדגים חיים בקרירות המים וכיון שנהפכו לדם שתו הדגים ממנו וחיותם אינו אלא במים צוננים וכיון שנהפך הצונן לחמימות מתו מיד, ובריח שנאמר (שמות ז) ויבאש היאור: |
 | וְנִלְאוּ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַיְאֹר: |
|  | פירוש "ונלאו". מהו הבנין הדקדוקי של תיבה זו? |
| |  | רשב"ם |
| | |  | ונלאו כבר פירשתיו בפרשת לוט. שכל ונלאו כפל לשון של לא יכלו אצויי בלע"ז: |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | ונלאו. מבנין נפעל. מגזרת לאה. כטעם לא יכלו: |
|  | ממה נלאו המצרים? |
| |  | רש"י |
| | |  | ונלאו מצרים. לבקש רפואה למי היאור שיהיו ראויין לשתות: |
| |  | ספורנו |
| | |  | ונלאו מצרים. לחפר סביבות היאור מים לשתות, כאמרו "ויחפרו כל מצרים סביבות היאר" (פסוק כד). |
|