| שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ אֶל נֹחַ אֶל הַתֵּבָה זָכָר וּנְקֵבָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֱלֹהִים אֶת נֹחַ: |
| | מדוע לא כתוב כאן שמן הבהמה הטהורה נצטווה להביא שבעה זוגות? |
| | | רש"י |
| | | | שנים שנים. כלם הושוו במנין זה מן הפחות היו שנים: |
| | | אור החיים |
| | | | שנים שנים באו. דקדק לומר באו כי לא הצריכו לחזור אחריהם אלא מעצמן באו. ואמר שנים שנים על כל פרטי הבאים וכלל בזה בהמה טהורה ועוף הגם שצוה עליהם ז', לפי מה שפירשתי למעלה ידוייק הכתוב על נכון כי מה שהוא לקיום המין אינם אלא ב' ואותם הביא ה' עד התיבה והוא קבלן אבל תשלום הז' הוא נח טרח בעצמו לקחת אותם כמו שצוה ה' אליו תקח לך שאינו לקיום המין הוא יטרח בשלו ולא יטריחו מהשמים עליו. וכן תמצא עוד בפסוק אחר זה ויבואו אל נח אל התיבה שנים שנים פירוש מה שבאו מעצמן היו שנים שנים: |
| | | רש"י |
| | | | [מובא בפירושו לפרק ו' פסוק י"ט] שנים מכל. מן הפחות שבהם לא פחתו משנים אחד זכר ואחד נקבה: |
| | | אור החיים |
| | | | [מובא בפירושו לפסוק ה'] ויעש נח ככל וגו'. רש"י פירש זו ביאתו לתיבה ע"כ. ואם לזה נתכוון לא היה צריך לומר כי מקרא מלא דבר הכתוב ויבא נח וגו' אל התיבה וגו' וכתיב בעצם היום הזה בא נח: אכן כוונת הכתוב הוא שלקח מכל הבהמה הטהורה ז' ז' ומהעוף הטהור ז' ז' והוא אשר צוהו ה' בסמוך. גם דייק לומר ככל לרמוז על תיבת כל האמור במצות ה'. וערב אמוד לפירוש זה שתמצא שבכל הנכנסים לתיבה לא הזכיר ז' ז' מבהמה הטהורה ולא מעוף השמים אלא ב' ב' ולפי הנראה כי לא קיים מצות ה' שאמר לו ז' ז' לזה בא הכתוב להודיענו כי עשה ככל אשר צוהו ולקח ז' ז' וכו': |
| | | העמק דבר |
| | | | שנים שנים. זוגות באו לנח. אשר המה זכר ונקבה. ומן הטהורים באו שבעה זוגות ומן הטמאים זוג א'. זהו פי' אחרים שהביא הרמב"ן |
| | האם יבואו מעצמם, או שעל נח לקחת אותם? (ועיין בפרק ו' פסוקים י"ט, כ, ובפרק זה פסוקים ב', ח', ט"ו) |
| | | רש"י |
| | | | באו אל נח. מאליהן: |
| | | רמב"ן |
| | | | מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה. שנים שנים באו אל נח. פירש רש"י כולן הושוו במנין זה, מן הפחות היו שנים. ואחרים אמרו (רד"ק) כי פירוש שנים זוגות, לומר שהיו באים זכר ונקבה יחד. ועל דעתי שכן היה, שבאו מכלם שנים זכר ונקבה מעצמם, ונח הוסיף להביא מן הטהורים ששה זוגות, כי הבאים להנצל באו מעצמם, ואשר לצורך קרבן טרח במצוה, כי כן נאמר לו. "וטעם ויעש נח ככל אשר צוהו ה' " (לעיל פסוק ה), אמרו בבראשית רבה (לב ה) זה שיכין לכנוס בהמה וחיה ועוף, כלומר הטהורים, שטרח הוא אחריהם ולקחם אל ביתו. והכתוב שאמר פעם שלישית כאשר צוה אלהים את נח (פסוק ט), לומר שעשה כאשר צוהו בכניסת התיבה, כי הוא נמשך למעלה עם: ויבא נח, לומר שבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אל התיבה ומן הבהמה והעוף והרמש שנים שנים שבאו אליו אל התיבה, וכלם באו אתו, שנכנסו בתיבה מפני מי המבול, כאשר צוה אותו אלהים. וחזר ופירש החדש והיום שבא המבול, וכיצד בא. ואמר כי בעצם אותו היום הוא שבא נח אל התיבה, ועמו כל הבשר החי, לא קודם לכן: |
| | | אבן עזרה |
| | | | [מובא בפירושו לפסוק י"א] והפלא שבאו כלם מעצמם שנים שנים: |
| | | אור החיים |
| | | | שנים שנים באו. דקדק לומר באו כי לא הצריכו לחזור אחריהם אלא מעצמן באו. ואמר שנים שנים על כל פרטי הבאים וכלל בזה בהמה טהורה ועוף הגם שצוה עליהם ז', לפי מה שפירשתי למעלה ידוייק הכתוב על נכון כי מה שהוא לקיום המין אינם אלא ב' ואותם הביא ה' עד התיבה והוא קבלן אבל תשלום הז' הוא נח טרח בעצמו לקחת אותם כמו שצוה ה' אליו תקח לך שאינו לקיום המין הוא יטרח בשלו ולא יטריחו מהשמים עליו. וכן תמצא עוד בפסוק אחר זה ויבואו אל נח אל התיבה שנים שנים פירוש מה שבאו מעצמן היו שנים שנים: |
| | | העמק דבר |
| | | | ומ"ש הרמב"ן כי מה שלצורך קרבן הביא נח ולא בא מעצמן אינו ברור ומחלוקת הוא בגמ' זבחים קי"ו מנא הוי ידע ומפרש ר"ח דסימן בקליטת התבה. ר' אבהו א' והבאים מאיליהן הרי א"א לדלא כהרמב"ן: |
|