| אַתֶּם לְכוּ קְחוּ לָכֶם תֶּבֶן מֵאֲשֶׁר תִּמְצָאוּ |
| | מה הקשר בין שני חלקי הפסוק? |
| | | רש"י |
| | | | אתם לכו קחו לכם תבן. וצריכים אתם לילך בזריזות: |
| | פירוש. היכן ימצאו תבן? |
| | | אבן עזרה |
| | | | אתם מאשר תמצאו. קרוב או רחוק: |
| | במה נענשה מצרים מידה כנגד מידה על דבר זה? |
| | | רבינו בחיי |
| | | | [מובא בפירושו לפסוק ט'] תכבד העבדה. נענשו על זה מדה כנגד מדה כמה שכתוב (שמות יד) וינהגהו בכבדות, וכן בלשון לכו קחו לכם תבן נענשו כמו שכתוב (שם) ויולך ה' את הים וגו', וכן בלשון ויפץ העם נענשו כמה שכתוב (ירמיה יח) כרוח קדים אפיצם כי נפזרו בים, וכן לקושש קש לתבן נענשו כמו שכתוב (שמות טו) יאכלמו כקש, |
| כִּי אֵין נִגְרָע מֵעֲבֹדַתְכֶם דָּבָר: |
| | מה הקשר בין שני חלקי הפסוק? מה פרעה שינה כאן בהוראותיו? |
| | | רש"י |
| | | | אתם לכו קחו לכם תבן. וצריכים אתם לילך בזריזות: כי אין נגרע דבר. מכל סכום לבנים שהייתם עושים ליום בהיות התבן נתן לכם מזומן מבית המלך: |
| | | אור החיים |
| | | | כי אין נגרע וגו'. טעם אומרו כי אין וגו' ולא אמר ואין נגרע, הכי פירושו כה אמר פרעה וגו' אתם לכו וגו' ודברים אלו אין בהם בשורה רעה ואדרבה הם חפצים בדבר להקל מעליהם מלאכת הבנין ולעשות מלאכה זו לקשש קש לתבן, לזה אמר טעם הגזירה היא כי אין נגרע ואין זה אלא המעטת הזמן בדבר זה כדי שתעשו עבודתכם בזמן מועט: |
| | הערה דקדוקית על ניקודה של תיבת "נגרע" |
| | | רשב"ם |
| | | | כי אין נגרע. קמץ גרוע לשון פועל. ואילו היה פתח היה לשעבר. וכן נשגב קמץ. אבל נשגב פתח לשעבר ואילו היה לשעבר היה לו לכתוב כי לא נגרע בפתח: |
| | | אבן עזרה |
| | | | כי אין נגרע. תואר על כן הוא קמוץ כמשפט: |
|