| חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן |
| | פירוש "חכלילי". פירוש לכל הפסוק. מהי הברכה כאן? מהו יחס המקרא ליין? |
| | | רש"י |
| | | | חכלילי. לשון אודם כתרגומו וכן (משלי כג) למי חכלילות עינים דרך שותי יין עיניהם מאדימין: וכן פירוש המקרא אדום עינים יהא מרוב יין ולבן שנים יהא מרוב חלב. |
| | | רמב"ן |
| | | | חכלילי עינים. אמרו המפרשים (רש"י, ראב"ע, והרד"ק) שהוא ענין אדמימות, שיתאדמו עיניו מרוב שתית יין, וכמוהו למי חכלילות עינים (משלי כג כט). והנראה בעיני שהוא הפוך, מן כחלת עיניך (יחזקאל כג מ), ונכפלה בו הלמ"ד כמנהג רבים. והוא כענין מכחול העינים הידוע ומורגל בדברי רבותינו (כלים פי"ג מ"ב). וכן שמו בערבי "אל כחול". יאמר שהוא כחול העינים מן היין, כי כאשר אחרים כוחלים אותם בפוך שהוא ה"אל כחול", כן יכחול אותם הוא ביין, וכמו שהאחרים מלבנים שיניהם בתמרוקים, כן ילבן אותם בחלב, והמשל לרבוי היין והחלב בארצו, כאשר הזכיר אונקלוס. וכן למי חכלילות עינים (משלי כג כט), כמו כחלילות, יאמר שעיניו כחולות ביין ולא יוכל להסתיר שכרותו. או יאמר, למי חכלילות עינים, שיצטרך לכחול עיניו תמיד, למאחרים על היין, כי היין יחשיך את עיניהם ויורידו דמעה ותמקנה בחוריהן, ויצטרך שיהיו עיניו במכחול תדיר. יספר הכתוב בגנות היין ברעות הבאות לו מבחוץ במדנים ובפצעים ושישמע בביתו אוי ואבוי, ויזכיר הנזק ההוא ההוה לו ממנו בגופו חשכת עיניו ותחלואיהם הרבים, וזה פירוש וענין נכון: |
| | | רשב"ם |
| | | | חכלילי. אדמות עינים קרוי כן: |
| | | אבן עזרה |
| | | | ולבן שנים. שם התאר ונקראו שנים. על שם מערכות שנים. בעבור היותם שתי מערכות, ואמר הגאון ז"ל חכלילי עינים יותר מהיין וכן אמר מחלב, ואחרים אומרים כי לבן שנים שלא יאכל דבר טמא ולא יתור אחרי עיניו וזה דרך דרש משובש: עד שיקרא חכלילי עינים. מרוב היין שהוא שותה כי החכלילות יראה בעין משכרות היין. ושניו לבנות מרוב אכלו חלב: |
| | | דעת זקנים מבעלי התוספות |
| | | | חכלילי עינים מיין. פי' אדום מראיתו מיין כלומ' מרוב יין שישתה יהיו פניו אדומים ועיני' כמו יפה עינים וטוב רואי: |
| | | רבינו בחיי |
| | | | חכלילי עינים מיין. גם זה משל לרבוי היין, אמר שכל אחד ואחד מארץ יהודה יהיה כחול עינים מן היין, והמלה הפוכה ומשפטה כחלילי, והענין כי כאשר יכחול האדם את עיניו בפוך כן יכחלו אותם בארץ יהודה ביין. ולבן שנים מחלב. משל ג"כ לרבוי החלב: ובמדרש חכלילי, חיך שטועמו אומר לי לי. ודעת אונקלוס בכתוב כי ההרים שבארץ יהודה מתאדמים בכרמים וע"כ כנה אותם בלשון עינים העומדים בגבהו של גוף כן ההרים גבוהים על הארץ, ואמר כי ילבינו הבקעות בתבואה ובעדרי הצאן שמהם החלב, תרגום שנים מלשון שיני הסלעים. |
| | | רשב"ם |
| | | | [מובא בפירושו לפסוק י"א] כבס ביין לבושו. לאחר שבצרו הענבים ודורכים אותן בגיתות מתלכלכין בגדיהם בדריכות היינות. כדכתיב מדוע אדום ללבושך ובגדיך כדורך בגת. וכתוב שם וכל מלבושי אגאלתי. ואחר הדריכה שותים את היין ולכך הוא אומר חכלילי עינים מיין. כדכתיב למי חכלילות עינים למאחרים על היין: |
| | פירוש ע"פ העתיד |
| | | ספורנו |
| | | | חכלילי עינים מיין. חמשית מאותותיו תהיה שיגדל שבע שלא כמנהגו של עולם, כאמרו "יהי פסת בר בארץ בראש הרים, ירעש כלבנון פריו" (שם עב, טז), וכאמרם 'עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת' (שבת ל, ב). |
| | פירוש וביאור "עינים" |
| | | רש"י |
| | | | ולפי תרגומו עינים ל' הרים שמשם צופים למרחוק. ועוד תרגמו בפנים אחרים לשון מעיינות וקילוח היקבים נעווהי יקבים שלו ולשון ארמי הוא במס' עבודת אלילים (דף עד) נעוה ארתחו. יחוורן בקעתיה תרגום שנים לשון שני הסלעים: |
| | ביאור לפסוק |
| | | אור החיים |
| | | | חכלילי עינים וגו'. יכוין על דרך אומרו (תהלים ס"ח) מוציא אסירים בכושרות ודרשו ז"ל (במד"ר פ"ג) בכי ושירות בכי למצרים ושירות לישראל, והוא אומרו חכלילי עינים לשון אדמימות שהוא ענין הדינים שכל האדמימות יורה על עוצם המשפט כי דמים בדמים נגעו. ואמר מיין פירוש ממקור הדין שהוא היין. או ירמוז סיבת הנקמה היא מיין פירוש מצד מה שחבלו ופשעו בני תורה מללמוד לבי לבי על דבר זה מעי מעי על אשר מנעו בני עולה אותנו מעסוק בתורת אל חי ועל זה ינקום נקום בהתעוררות תגבורת הדינים. ובזמן עצמו ולבן שינים מחלב יראה לנו לובן שינים מחלב ואולי שירמוז באומרו ולבן על ישראל שקראו ה' בן דכתיב (ירמי' ל"א) הבן יקיר לי. ואומרו מחלב הוא בחינת החסד והרחמים אשר יעורר עלינו אבינו הזמן עצמו שהוא נוקם נקם, והוא אומרו (מיכה ז') כימי צאתך וגו' כשם שאז היה בכי ושירות כמו כן יהיה במהרה בימינו אמן: |
| וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב: |
| | פירוש |
| | | רש"י |
| | | | מחלב. מרוב חלב שיהא בארצו מרעה טוב לעדרי צאן. |
| | | רשב"ם |
| | | | ולבן שנים משתיית חלב. כדכתיב שתיתי ייני עם חלבי. וכן בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב. ולבן. כמו לבן. כשהוא דבוק יאמר ולבן. כמו מן חלב וחלב צאן: |
| | | אבן עזרה |
| | | | ולבן שנים. שם התאר ונקראו שנים. על שם מערכות שנים. בעבור היותם שתי מערכות, ואמר הגאון ז"ל חכלילי עינים יותר מהיין וכן אמר מחלב, ואחרים אומרים כי לבן שנים שלא יאכל דבר טמא ולא יתור אחרי עיניו וזה דרך דרש משובש: |
| | | דעת זקנים מבעלי התוספות |
| | | | ולבן שנים מחלב. כלומר יהיה בריא ושניו לבנים מחלב ול' מחלב כמו צחו מחלב: |
| | הערה כללית על ברכות יהודה: אין בהן אות זיי"ן |
| | | רבינו בחיי |
| | | | ואם תסתכל בפרשה זו בברכת יהודה תמצא שם כל אותיות התורה רשומות חוץ מאות זי"ן, והטעם לפי שמלכות ישראל הבא מיהודה אין עיקר נצחונן בכלי זיין כשאר האומות, כי החרב ירושה לעשיו, אבל מלכות ישראל לא בחרבם ירשו ארץ ואינה נוהגת מנהג הטבע ובכח היד, רק לפי הזכות והעונש בכח העליון יתברך. ומזה תמצא בשמו של יהודה שהמלכות ממנו השם המיוחד שלם, כי כשישראל עושים רצונו של מקום ישראל עושה חיל ומלכותם מתגברת ומצלחת והשם המיוחד עמהם אין להם צורך לכלי זיין, ולכך נחסרה אות זי"ן מברכת יהודה. ומה שנתוסף בשמו על אותיות השם אות דל"ת לפי שהיה רביעי בלידה, או מפני שהשמש בגלגל רביעי ונברא ביום רביעי, ומלכות יהודה נמשלה לשמש שנאמר (תהלים פט) וכסאו כשמש נגדי. או אולי נאמר עוד כי לפי שמדתו של יהודה היא הנקראת זאת והיא מוכתרת בכתר זי"ן, וע"כ לא הוצרך להזכירה כי כבר הזכיר אותה במה שאמר ידך בעורף אויבך, והוא הקשת שכתוב בו (בראשית ט) זאת אות הברית, וזהו (שמואל ב ב) ללמד בני יהודה קשת הלא היא כתובה על ספר הישר, ובא משה ע"ה ופירש וזאת ליהודה, וכן הזכיר שם (דברים לג) ידיו רב לו: ועוד נוכל לומר טעם אחר למה נחסרה משם אות הזי"ן, לפי שיהודה בעצמו הוא לאבות שביעי בנפשות, אברהם יצחק ויעקב ראובן שמעון לוי ויהודה, וא"כ יהודה הוא כנגד יום שביעי של שבת. וע"כ הזכיר בו יודוך אחיך, כי כן תמצא בשבת (תהלים צב) טוב להודות לה', והזכיר מטרף בני עלית מלשון (משלי ל') הטריפני לחם חקי, והכונה לומר יש לך לסלק עצמך בשבת אפילו ממזון אוכל נפש וכענין שכתוב (דברים ה) לא תעשה כל מלאכה, ואמר כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו, כשם שכתוב בשבת (שמות טז) שבו איש תחתיו. ומחוקק מבין רגליו רמז למילה שהיא דוחה את השבת, ואמר אסרי לגפן עירה ולשורקה בני אתונו, שכן כתוב בשבת (שמות כג) למען ינוח שורך וחמורך, כבס ביין לבושו, רמז לקדוש היין בשבת, ואמר חכלילי עינים מיין, ממה שמצינו בשבת שדרשו רז"ל פסיעה גסה נוטלת אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם, ומהדר ליה בקדושה דבי שמשי: |
| | עיון בסדרן של הברכות |
| | | אבן עזרה |
| | | | והזכיר בתחלה השבטים כאשר נולדו רק הקדים זבולן על יששכר בעבור נפול נחלתו בין זבולן ובין דן: |
|