
 | וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמוֹר |
|  | מה "ביום ההוא" מלמדנו? |
| |  | רמב"ן |
| | |  | ויברכם ביום ההוא. טעם ביום ההוא, בעבור שיוסף יפצר בו לשום מנשה ראשון, הגיד כי לא רצה להסיר יד ימינו מראש אפרים על ראש מנשה, ולא עוד אלא שחזר ואמר בפירוש במעמד ההוא בפני יוסף בברכו אותם "כאפרים וכמנשה": וישם את אפרים לפני מנשה. בכל ברכותיו: |
| |  | אור החיים |
| | |  | ויברכם ביום ההוא לאמר וגו'. פירוש בירך אותם כל כך ברכות עד גדר שאין ברכה למעלה ממנה עד שהכל אומרים בך ראוי לברך ישראל. ואומרו וישם את אפרים וגו' פירוש באמצעות דיבור זה קבע מקום למעלה לצעיר קודם למנשה כי מי הוא זה מבני ישראל אשר ישנה מטבע יעקב אבינו ויאמר לבנו ישימך אלהים כמנשה וכאפרים והיה מאמר זה לאות כי אפרים קודם מנשה לכל דבר: |
|  | רמז לעניין שתיבת "לאמור" כתובה בכתיב מלא |
| |  | בעלי טורים |
| | |  | ביום ההוא לאמור. ישימך אלהים כאפרים וכמנשה. "לאמור" ו' מלא שבששה מקומות הקדים אפרים למנשה אי נמי כנגד ששה צדיקים שופטים שיעמדו ממנו. ועל כן אם משול תמשול בנו (לז, ח) מלא וי"ו. אבל המלוך תמלך עלינו (שם) חסר וי"ו שכל המלכים שעמדו ממנו היו רשעים. |
 | בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה |
|  | פירוש "בך יברך ישראל" |
| |  | רש"י |
| | |  | בך יברך ישראל. הבא לברך את בניו יברכם בברכתם ויאמר איש לבנו ישימך אלהים כאפרים וכמנשה: |
| |  | רמב"ן |
| | |  | וטעם בך יברך ישראל. אל יוסף ידבר, כי בזרעך יברך עם ישראל ויאמר למתברך: ישימך אלהים כאפרים וכמנשה. |
| |  | רשב"ם |
| | |  | בך יברך ישראל. איש איש את בנו: |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | בך יברך ישראל. כל בני ישראל: |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | בך יברך ישראל. ליוסף ידבר, כי בזרעך יברך עם ישראל ויאמר למתברך ישימך אלהים כאפרים וכמנשה. |
 | וַיָּשֶׂם אֶת אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה: |
|  | פירוש. משמעות לשון "וישם" בברכה |
| |  | רמב"ן |
| | |  | וישם את אפרים לפני מנשה. בכל ברכותיו: |
| |  | רשב"ם |
| | |  | וישם את אפרים לפני מנשה. באומרו ישימך אלהים כאפרים וכמנשה. וכן לשון שימה נופל בדברים ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. וזאת התורה אשר שם משה. שימה בפיהם: |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | וישם את אפרים. בדבור הברכה: |
| |  | אור החיים |
| | |  | ואומרו וישם את אפרים וגו' פירוש באמצעות דיבור זה קבע מקום למעלה לצעיר קודם למנשה כי מי הוא זה מבני ישראל אשר ישנה מטבע יעקב אבינו ויאמר לבנו ישימך אלהים כמנשה וכאפרים והיה מאמר זה לאות כי אפרים קודם מנשה לכל דבר: |
|  | במה השפיע סדר זה על אפרים ביחס למנשה? מתי התקיימה ברכה זו? |
| |  | רש"י |
| | |  | וישם את אפרים. בברכתו לפני מנשה להקדימו בדגלים ובחנוכת הנשיאים: |
| |  | דעת זקנים מבעלי התוספות |
| | |  | וישם את אפרים לפני מנשה. ואימתי נתקיימה ברכתו בחנכת הנשיאים שאפרים הקריב ביום שביעי ומנשה ביום שמיני לקיים מה שנאמר מקים דבר עבדו: |
|  | מדוע יעקב עושה כך? ממה יעקב מבקש להזהיר את אפרים? |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | וישם את אפרים לפני מנשה. שהקדימו למנשה בכל ברכותיו, ואע"פ שהיה הצעיר עשה כן לפי שראה מעלתו גדולה על הבכור, וכן פירשו המפרשים: ויתכן לפרש לפני מנשה לפניו ממש, ואין הכונה למעלת אפרים להיותו קודם לו אלא למעלת מנשה האח הגדול, והוא כלשון (בראשית מד) ויפלו לפניו ארצה. והכונה בזה ליעקב ללמדו מוסר ודרך ארץ, ושינהוג כבוד במנשה אחיו הגדול כאדם שהוא משים את חבירו בפני הגדול ממנו להיותו משועבד לו ונמשך אחר עצתו. ולפי שהיה עתיד אפרים הצעיר להיות לו יתרון ומעלה על הבכור הוצרך הזקן לשומו עתה לפני מנשה להזהירו על כבודו ושלא יתגאה עליו למעלתו הגדולה, וכמו שאמרו רז"ל וא"ו יתרה לרבות אחיך הגדול: |
|