| וְהָיָה כִּרְאוֹתוֹ כִּי אֵין הַנַּעַר וָמֵת |
| | מי עלול למות? |
| | | רש"י |
| | | | והיה כראותו כי אין הנער ומת. אביו מצרתו: |
| | | רמב"ן |
| | | | [מובא בפירושו לפסוק ל"ב] כי עבדך ערב את הנער. יאמר כי ירד ביגון שאולה עליו, כי גם בכל זה שאמרנו לו לא רצה הזקן לשלחו עד שנעשיתי לו ערב עליו, ובטח בי, ועל כן ישב נא עבדך תחתיו. ואם יהיה פירוש "והורידו עבדיך" כפשוטו, יאמר אנחנו הגורמים מיתת הזקן ברעה, כי אני ערבתי בו: |
| וְהוֹרִידוּ עֲבָדֶיךָ אֶת שֵׂיבַת עַבְדְּךָ אָבִינוּ בְּיָגוֹן שְׁאֹלָה: |
| | מדוע כך יקרה לאביהם? |
| | | ספורנו |
| | | | ועתה כבאי.. והורידו עבדיך. מאחר שהעיד בנו, הנה כאשר יהיה כן לא ייחס זה אל המקרה, אבל ראוי שייחס לנו שעשינו זאת התקלה בידים, כענין "בטרם תבוא השמעתיך, פן תאמר עצבי עשם" (ישעיהו מח, ה). |
|