| וַיַּרְא יוֹסֵף אִתָּם אֶת בִּנְיָמִין וַיֹּאמֶר לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ הָבֵא אֶת הָאֲנָשִׁים הַבָּיְתָה וּטְבֹחַ טֶבַח וְהָכֵן |
| | מדוע יוסף אומר דברים אלו לאיש אשר על ביתו? |
| | | ספורנו |
| | | | ויאמר לאשר על ביתו. לא רצה לדבר לאחיו עד צאת מאתו כל הנצבים עליו, כדי להאריך הספור עמהם. |
| | היכן האחים נמצאים כעת, שיש צורך לומר להביאם הביתה? |
| | | ספורנו |
| | | | הבא את האנשים הביתה. אל בית הדירה, כי היה אז בשער המלך, או במקום אשר ישפט שם. |
| | פירוש "וטבח טבח" - האם זהו ציווי? למי ציווה זאת? |
| | | רש"י |
| | | | וטבח טבח והכן. כמו ולטבוח טבח ולהכן ואין טבוח לשון צווי שהיה לו לומר וטבח: |
| | | רבינו בחיי |
| | | | וטבוח טבח. צוה זה למנשה בנו שהרי בני יעקב נזהרים היו על השחיטה. והכן. זה נקור החלב. או יש לפרש והכן שזמן אותם בערב שבת ליום שבת כענין שכתוב (שמות טז) והיה ביום הששי והכינו וגו'. וכן תמצא בבראשית רבה והכן אין והכן אלא שבת כמה דתימר והכינו את אשר יביאו הדא אמרה ששמר יוסף את השבת: |
| | | דעת זקנים מבעלי התוספות |
| | | | [מובא בפירושו לפסוק י"ז] ויעש האיש כאשר אמר יוסף. אמרו רז"ל זה מנשה. ותימה דפרש"י במס' אבות ילפינן בן שלש עשרה למצות משמעון ולוי כי כשבאו על שכם לא היו כי אם בני י"ג כשתחשוב שנותיהם וכתיב בהו איש חרבו על ירכו וכשתחשוב שנותיו של מנשה תמצא שלא היה כי אם ט' שנים לכל היותר שהרי נולד בטרם תבא שנת הרעב ואפי' כי תאמר שנולד בתחלת שני השבע אע"פ כן לא היה כי אם בן תשעה שבעה דשבע וב' דרעב ואפ"ה קוראו איש מהרב חיים שאמר משם הרב אליעזר אבי העזרי וצ"ע: |
| | באיזה יום בשבוע זה אירע? |
| | | דעת זקנים מבעלי התוספות |
| | | | [מובא בפירושו לבמדבר פרק ז' פסוק מ"ח] ולפי שיוסף היה שומר שבת קודם שניתנה התורה שנא' וטבוח טבח והכן ואין הכנה אלא לשבת שנא' והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו אמר לו הקב"ה שבזכות זה יכין בנך קרבנו ביום השבת שאין קרבן יחיד דוחה את השבת וזש"ה לי גלעד ולי מנשה ואפרים מעוז ראשי יהודה מחוקקי ואמר ריש לקיש אם יאמר לך אדם למה בנה אליהו במה בהר הכרמל בשעת איסור הבמות לי גלעד כלומר על פי הדבור היה. |
| כִּי אִתִּי יֹאכְלוּ הָאֲנָשִׁים בַּצָּהֳרָיִם: |
| | מדוע יוסף רוצה לאכול איתם? (ועיין לקט ביאורים בפרק מ"ב פסוק א') |
| | | ספורנו |
| | | | כי אתי יאכלו. לראות ענינם עם בנימין ולנסות אם יקנאו בו כשירבה "משאת בנימן ממשאת כלם" (פסוק לד). |
| | פירוש "בצהרים" |
| | | רש"י |
| | | | בצהרים. זה מתורגם בשירותא שהוא לשון סעודה ראשונה בלשון ארמי ובלע"ז דיזנ"ר. ויש הרבה בגמרא שדא לכלבא שירותיה. בצע אכולא שירותא (ברכות לט). אבל כל תרגום של צהרים טיהרא: |
| | מדוע התורה מזכירה את שעת סעודתם? |
| | | רבינו בחיי |
| | | | בצהרים זו היא שעת מאכל השרים והשופטים שיש להם להתעסק בצרכי צבור, וכן הכתוב יגנה האוכלים בשחר, הוא שאמר שלמה ע"ה (קהלת י) אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו. וישבח האוכלים בצהרים הוא שאמר (שם) אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו: |
|