| וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אֲנִי פַרְעֹה |
| | מדוע חוזר פרעה על דבר זה, הרי זה ידוע? |
| | | רש"י |
| | | | אני פרעה. שיש יכולת בידי לגזור גזרה על מלכותי ואני גוזר שלא ירים איש את ידו: (...) ד"א אני פרעה אני אהיה מלך ובלעדיך וגו' וזהו דוגמת רק הכסא: |
| | | רשב"ם |
| | | | אני פרעה. אני מלך וזהו רק הכסא אגדל ממך. |
| | | אבן עזרה |
| | | | אני פרעה. אני לבדי המלך ואין אדם שיהיה ברשותו זולתך: |
| | | אור החיים |
| | | | אני פרעה ובלעדיך וגו'. פירוש המלכות היא שלי כי פרעה שם מלכות יגיד |
| | | רבינו בחיי |
| | | | אני פרעה. אני לבדי מוציא, מתחת רשותך כמו שאמרתי רק הכסא אגדל ממך, אבל הכל תחת רשותך ובלעדיך לא יהא רשות לשום אדם להרים ידו להחזיק בכלי זיין או להרים רגלו לרכוב על סוס בלא רשותך בכל ארץ מצרים. והוא דעת אונקלוס: |
| | | רבינו בחיי |
| | | | [מובא בפירושו לויקרא פרק כ"ו פסוק ב'] אני ה'. הנותן שכר בקיומו או המעניש העובר עליהם. וכל מקום שנאמר אני ה' הוא לחומר המצוה לגודל השכר או לגוזל העונש, ולכך סיימה פרשה זו אני ה' בשתי מצות הללו, שהרי המלך שהוא מצוה לעבדו ואומר לו בגזרה עשה כך וכך ואח"כ מוסיף על אותה מצוה ואומר אני הוא המלך המצוה, הנה הדבור הזה לחזק מצותו בא, וכל הפושע בה מתחייב בנפשו והמקיימה יש לו שכר גדול. וכן אמרו במדרש תנחומא בפרשת בראשית צא ולמד מתן שכרן של מצות, כשאמר פרעה ליוסף אני פרעה כמה גדלו ונתן לו שכר שנאמר (בראשית מא) ויסר פרעה את טבעתו וגו', הקב"ה שאמר על כל מצוה ומצוה אני ה' על אחת כמה וכמה, ללמדך שאין קצבה למתן שכרם עד כאן. ענין המדרש הזה כי יש בכל מצוה ומצוה שהזכיר בה אני ה' שכר עצום ועקב רב, וקל וחומר מבשר ודם, ולכך הזהיר שלמה ע"ה על האדם שישמור כל מצוה שהקב"ה מזכיר בה לשון אני שהוא דבורו של מלך, הוא שאמר (קהלת ח) אני פי מלך שמור ועל דברת שבועת אלהים: |
| וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם: |
| | פירוש לוא"ו החיבור שבתחילת הפיסקה |
| | | אור החיים |
| | | | ובלעדיך לא ירים וגו', פי' אחריו תהיה מעלתו שבלעדיו לא וגו' ולזה אמר בתוספת וא"ו להיות שקדם הזכרת מעלתו באומרו אני פרעה כמו שפירשתי: |
| | פירוש "בלעדיך". מה פרעה אומר כאן? |
| | | רש"י |
| | | | ובלעדיך. שלא ברשותך. ד"א אני פרעה אני אהיה מלך ובלעדיך וגו' וזהו דוגמת רק הכסא: |
| | | רבינו בחיי |
| | | | אני פרעה. אני לבדי מוציא, מתחת רשותך כמו שאמרתי רק הכסא אגדל ממך, אבל הכל תחת רשותך ובלעדיך לא יהא רשות לשום אדם להרים ידו להחזיק בכלי זיין או להרים רגלו לרכוב על סוס בלא רשותך בכל ארץ מצרים. והוא דעת אונקלוס: |
| | למה כוונת פרעה באומרו "ידו" ו- "רגלו"? |
| | | רש"י |
| | | | את ידו ואת רגלו. כתרגומו: |
| | | רשב"ם |
| | | | לא ירים איש את ידו. לעשות שררה כמו שכתוב בירבעם אשר הרים יד במלך. רמה ידו ושררתו ע"י המלך שלמה כמ"ש שם ויפקד אותו לכל סבל בית יוסף: |
| | | אבן עזרה |
| | | | וטעם רגלו. לו רשות ללכת או על דרך משל והוא הנכון: |
|