
 | וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל |
|  | מדוע כתוב "וידבר" בלשון יחיד, הרי גם הכהנים הוזכרו כאן? מדוע הם הוזכרו? |
| |  | רמב"ן |
| | |  | [מובא בפירושו לפסוק א'] וכתיב אשר אנכי מצוה אתכם ולא "אנחנו", כי עיקר הדיבור למשה, והזקנים ירימו קולם לאמר לעם שמעו והאזינו ועשו. וכן וידבר משה והכהנים הלוים אל כל ישראל וגו' (פסוק ט), כי אמרו הכהנים לעם הסכת ושמע ישראל, ומשה אמר היום הזה נהיית לעם. אבל ר"א אמר, כי שמור את כל המצוה, מצות האבנים אשר יזכיר. ואיננו נכון: |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | וידבר משה והכהנים הלוים. כאשר כתוב וזקני ישראל והעיקר משה: |
| |  | ספורנו |
| | |  | וידבר משה והכהנים הלוים. שיתף עמו הכהנים להזהיר על העיון בתורה, בהיות מטיל על הכהנים ללמד דעת את העם, כאמרו "יורו משפטיך ליעקב" (להלן לג, י). |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | [מובא בפירושו לפסוק י'] וטעם והכהנים הלוים. כי הם האומרים ארור האיש. |
|  | מי אומר איזה חלק בפרשה? |
| |  | רמב"ן |
| | |  | [מובא בפירושו לפסוק א'] וכתיב אשר אנכי מצוה אתכם ולא "אנחנו", כי עיקר הדיבור למשה, והזקנים ירימו קולם לאמר לעם שמעו והאזינו ועשו. וכן וידבר משה והכהנים הלוים אל כל ישראל וגו' (פסוק ט), כי אמרו הכהנים לעם הסכת ושמע ישראל, ומשה אמר היום הזה נהיית לעם. |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | [מובא בפירושו לפסוק י'] וטעם והכהנים הלוים. כי הם האומרים ארור האיש. |
|  | פירוש "הסכת". מה תיבת "ושמע" מוסיפה לעניין? |
| |  | רש"י |
| | |  | הסכת. כתרגומו: |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | הסכת. פירושו לפי מקומו כי אין ריע לו: |
| |  | ספורנו |
| | |  | הסכת. צייר במחשבתך, כמו "את סכות מלככם" (עמוס ה, כו). ושמע. והתבונן. |
|  | עיון בשימוש בלשון "שמע" בדברי משה רבינו |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | [מובא בפירושו לפרק ו' פסוק ד'] ולפי שפסוק זה של שמע הוא פסוק של יחוד לכך יתמיד משה בלשונו במשנה תורה להזכיר לשון שמע שאמר (דברים ט) שמע ישראל אתה עובר היום, וכן (שם כ) שמע ישראל אתם קרבים היום, וכן (שם כז) הסכת ושמע ישראל, ורבים כן. ואמרו במדרש שמע ישראל כיון שחשב יעקב שמא יש פסול בבניו כאברהם ויצחק, קרא לבניו ואמר להם (בראשית מט) ושמעו אל ישראל אביכם, שמעו למי שישראל עובד לו, אמרו לו שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, ועד עכשיו ישראל נוהגים בכל יום ואומרים שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, שמע ישראל שבמערת המכפלה, ה' אלהינו ה' אחד. ועוד דרשו אמר להם משה לישראל אמרתם בסיני נעשה ונשמע וכשעשיתם את העגל אבדתם נעשה וכיון שאבדתם נעשה שמרו נשמע, הוי אומר שמע ישראל, משל למה הדבר דומה, למלך שקדש מטרונא בשני מרגליות, אבדה האחת, אמר לה שמרי האחרת. כך דרש במדרש רבה: |
 | הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם לַיקֹוָק אֱלֹהֶיךָ: |
|  | מה אירע ביום זה? |
| |  | רש"י |
| | |  | [מובא בפירושו לפרק כ"ט פסוק ג'] עד היום הזה. שמעתי שאותו היום שנתן משה ספר התורה לבני לוי כמ"ש (לקמן לא) ויתנה אל הכהנים בני לוי באו כל ישראל לפני משה ואמרו לו משה רבינו אף אנו עמדנו בסיני וקבלנו את התורה ונתנה לנו ומה אתה משליט את בני שבטך עליה ויאמרו לנו יום מחר לא לכם נתנה לנו נתנה ושמח משה על הדבר ועל זאת אמר להם היום הזה נהיית לעם וגו' (לעיל כז) היום הזה הבנתי שאתם דבקים וחפצים במקום: |
|  | פירוש. מה תיבת "היום" באה ללמדנו? |
| |  | רש"י |
| | |  | היום הזה נהיית לעם. בכל יום יהיו בעיניך כאילו היום באת עמו בברית: |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | היום הזה נהיית לעם. שיכרות עמך ברית: |
|