
 | הקדמה |
|  | פירוש לאישים והמקומות שבפרשה, והצורך בפרשה (ועיין בראש הפרק) |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | בא כדרלעומר. יגיד הכתוב גבורת המלך הזה עם המלכים אשר אתו שהכו את הגבורים שהיו יושבים בערי החוזק והמבצר, וזהו בעשתרות קרנים, כי חוזק הבהמה הם הקרנים, והכו ג"כ לאותן שהיו עשירי העם עם ההמון שלהם, זהו ואת הזוזים בהם, ולמדך הכתוב שכיון שהכו את הרפאים והם הגבורים בתוך הערים הבצורות, אין צ"ל הגבורים שהיו במישור, זהו ואת האימים אשר בשוה קריתים. האמים הם הגבורים המטילים אימה, בשוה קריתים באורו בערי המישור. ואין צ"ל עובדי האדמה שהיו במקום מבצר בהר שלהם הוא שעיר, זהו ואת החורי בהררם שעיר, וידוע כי בני החורי היו עובדי האדמה וכן דרשו רז"ל למה נקרא שמם חורי על שם שמריחין את העפר כחויא. וטעם עין משפט הוא הסלע שבקדש שבו עתיד משה שיהא נדון בו. וטעם בחצצן תמר בחציון של תמר, הוא ארץ ישראל שהיא באמצעות העולם, שהאמורי יושב בה. והאריך הכתוב בספור המלחמה הזאת ובגבורתו הגדולה של כדרלעומר והמלכים אשר אתו שנצחו ה' המלכים עם הגבורים הגדולים היושבים בערי המבצר ועם ההמון הגדול שלהם, כדי שיתפרסם מזה ענינו שאברהם אבינו בגבורתו הגדולה שנצח את המלכים הנוצחים, וכענין שכתוב אחרי שובו מהכות את כדרלעומר ואת המלכים אשר אתו: |
| |  | ספורנו |
| | |  | והודיע גבורת הארבעה מלכים שנצחום, ומזה נודע גדל גבורת אברהם ותחבולות מלחמתו, וחסדיו עם אחיו, שמסר עצמו להתגבר עליהם ולהושיע מחרב מפיהם את בן אחיו ואת רכושו, ומשניהם השליך טרף, ויותר ממה שבקש, בחמלת ה' עליו. |
 | וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה |
|  | מתי זה היה בסדר השנים? |
| |  | רש"י |
| | |  | ובארבע עשרה שנה. למרדן: |
 | בָּא כְדָרְלָעֹמֶר וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ |
|  | מדוע הוזכר כדרלעמר בנפרד? |
| |  | רש"י |
| | |  | בא כדרלעומר. לפי שהוא היה בעל המעשה נכנס בעובי הקורה: |
|  | מי הם המלכים הללו? |
| |  | רש"י |
| | |  | והמלכים. אלו שלשה מלכים: |
| |  | ספורנו |
| | |  | והמלכים אשר אתו. אשר היו אתו בפשרת עמק השדים ובתוכם אמרפל. |
 | וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם |
|  | מדוע זכו הרפאים בשם זה? |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | רפאים. שכל הרואה אותם ימות לבו ויחשב מהרפאים שהם מתים: |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | עיין בהקדמה לפסוק זה |
| |  | ספורנו |
| | |  | ויכו את רפאים.. ואת הזוזים.. ואת האימים. שהיו כלם עבדים לחמשת מלכים ונלחמו בעדם. ובזה הודיע שהיו החמשה מלכים גדולים, |
 | וְאֶת הַזּוּזִים בְּהָם |
|  | זיהוי |
| |  | רש"י |
| | |  | הזוזים. הם זמזומים: |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | עיין בהקדמה לפסוק זה |
| |  | ספורנו |
| | |  | ויכו את רפאים.. ואת הזוזים.. ואת האימים. שהיו כלם עבדים לחמשת מלכים ונלחמו בעדם. ובזה הודיע שהיו החמשה מלכים גדולים, |
 | וְאֵת הָאֵימִים |
|  | מדוע זכו האימים בשם זה? |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | האימים. שיש מהם אימה: |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | עיין בהקדמה לפסוק זה |
| |  | ספורנו |
| | |  | ויכו את רפאים.. ואת הזוזים.. ואת האימים. שהיו כלם עבדים לחמשת מלכים ונלחמו בעדם. ובזה הודיע שהיו החמשה מלכים גדולים, |
 | בְּשָׁוֵה קִרְיָתָיִם: |
|  | פירוש לשם זה |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | עיין בהקדמה לפסוק זה |
|